על מהותה של מדינת ישראל
על מהותה של מדינת ישראל

"אני יהודי מארץ ישראל החש הזדהות עם עמי, במרחב ובזמן כאחת: הזדהות עם כל בני עמי באשר הם היום, ועם אבותיי ועם המסורת שהנחילו לנו מן העבר.

בתוקף אלה יש גם עלי אחריות כלפי בני עמי בעתיד. וזאת גישתי: אחרי 1,900 שנים של גלות ושעבוד, מתנה נפלאה היא היכולת להימנות עם הרוב היהודי במדינת ישראל, היא מדינת הלאום של העם היהודי האחת והיחידה בתבל, כאן בארץ ישראל".

כך פתח ח"כ ד"ר זאב בנימין בגין את מאמרו "על מהותה של מדינת ישראל" ב"ישראל היום", 10.07.15. מתוך הערכה רבה לאיש ומתוך הזדהות עם מרבית דבריו אני מוצא לנכון להתייחס לדבריו, ובמיוחד למה שלא פירט. אין חולק על ערך השוויון ועל הצורך למנוע עריצות הרוב ופגיעה בזכויות האדם של הפרט, גם אם הוא נמנה על המיעוט. יש לציין שאין מדובר רק במיעוט הערבי אלא במיעוט באשר הוא. כמו כן, יש להדגיש כי קל וחומר שאין לאפשר עריצות המיעוט. לעתים נראה כי הבעיה של הדמוקרטיה הישראלית מקורה דווקא במיעוט שכשל בבחירות, שאינו מקבל את תוצאותיהן, ותובע דווקא מהרוב לבצע את מדיניות המיעוט, זו שכשלה שוב ושוב, וזו שהבוחר שלל.

בגין תוהה: "האם לרוב בקרב העם מותר לפגוע, באמצעות נציגיו בכנסת ובממשלה, בזכויות יסוד של יחיד?" תשובתו: "רוב בלתי מרוסן עלול להיות דורסן" ולפיכך, לדבריו, "יש לשמר ולחזק את הכלים המגבילים אותו", ובראשם בג"ץ.

זה המקום להפנות את תשומת לבו של הכותב לגירוש הכוחני, בדיוק לפני עשר שנים, של כעשרת אלפים יהודים מבתיהם בארצם, תוך פגיעה חמורה בזכויות היסוד שלהם, בכבודם, בחירותם ובקניינם, והכל בשם עריצות השליט והרוב – רוב מפוקפק ושנוי במחלוקת קשה – ועם גושפנקא דווקא של בית המשפט הגבוה לצדק, אשר הכשיר את שרץ הגירוש. זהו קו השבר, שממנו החל מעמדו של בג"ץ להישחק בעיני האזרחים, עקב מעשיו שלו עצמו.

בגין צודק באומרו שהשלטון אינו מעניק, וממילא גם אינו רשאי ליטול, זכויות יסוד של אדם, וחובת ההגנה עליהן מוטלת על המדינה. לפני עשר שנים חטאה המדינה והפכה רבבת יהודים לפליטים בארצם, חלק גדול מהם עד היום. לא מיותר היה לכלול במאמר העוסק במהותה של מדינת ישראל, מדינת היהודים, גם התייחסות למיעוט – ואולי אפילו רוב – שבשלב מסוים סר חנו אצל השליט, וזה בחר לפגוע אנושות בזכויותיו.

בגין צודק: "ישראל היא מדינת הלאום של העם היהודי, המושתתת על יסודות החירות, הצדק והשלום לאור חזונם של נביאי ישראל, ומקיימת שוויון זכויות לכל אזרחיה". כלל זה צריך להתקיים גם אם האזרחים שבהם מדובר הם מתנחלים רחמנא ליצלן, וגם אם רוב דורסני, קל וחומר מיעוט קולני, חותר לנשלם מאדמתם במסווה של "שלום" ואפילו שלום.