חזרה לאלטלנה?

נהלי הפתיחה באש החדשים ביו"ש - חזרה לאלטלנה?

עו"ד אורי ציפורי , ה' באב תשע"ה

עו"ד אורי ציפורי
עו"ד אורי ציפורי
צילום: עצמי

מאז שפסק השופט אהרון ברק לפני כשלושים שנה בנחרצות, כי אין כל סתירה בין קיומה של מדינת ישראל כמדינת העם היהודי לבין אופייה הדמוקרטי, דומה כי המתח בין שני העיקרים הללו רק הולך ומתחדד.

המתח מגיע לשיאו כאשר קיימת התנגשות בין שני הערכים, אז צריך להכריע איזה ערך גובר – היותה של המדינה יהודית או היותה דמוקרטית.

למעשה השאלה העיקרית המונחת לפתחו של עם ישראל כעת הינה – מיהו הריבון? האם העם היהודי הוא הריבון, ועל כן יכול להגדיר כרצונו את שיטת הממשל וערכי היסוד, או שמא הדמוקרטיה היא הריבון, ועל כן אין העם היהודי יכול לחרוג מעקרונות מסוימים שמכתיבה השיטה.

סביב שאלה זו ניטש ויכוח קשה; לעיתים באופן גלוי (כמו בשאלת הגבלת סמכותו של ביהמ"ש העליון) ולעיתים באופן סמוי.

לאחרונה התנהל מאבק סמוי שכזה במערכת הביטחון ובתקשורת. על פי הפרסומים הוחלט להחיל ביו"ש נהלי פתיחה באש אחידים כלפי יהודים וערבים. הפקודה מורה לחיילים שלא להתייחס שונה למיידה אבנים ערבי או יהודי.

ברור לכל כי החלטה זו אינה קשורה כלל לנהלים הרשמיים של פתיחה באש. למעשה, ספק אם בכלל היה שינוי בנהלים. סביר יותר שמאז ומתמיד קיים נוהל אחיד של פתיחה באש, אלא שהחיילים הבינו היטב, ברוך ה', כי אין להפעילו באופן זהה כלפי יהודים וערבים. כל מי שעיניו בראשו מבין כי אין כל דמיון בין מתפרעים ערבים ליהודים. די לראות את מאזן הדמים במשוואה הזו כדי להבין שאין כל דמיון בין השניים. ההבדלים באופן הפעלת הוראות הפתיחה באש מובנים לכל חייל בפשטות, לא רק בגלל הבדלי המנטליות של כל אחד מהצדדים, אלא מאחר שכל חייל מבין כי צה"ל הוקם מתוך תפיסת אחוה וערבות הדדית שהייתה קיימת בין יהודים מאז ומתמיד, וכדי שלעם היהודי יהיה סוף סוף צבא שיוכל להגן עליו, בעזרת ה'. גם במערכת הביטחון מבינים היטב כי הסכנה הנשקפת מצד מתפרעים פלסטינים, אינה דומה לסכנה הנשקפת מצד יהודים.

אלא שהחלטה זו, כמו גם הרעש התקשורתי סביבה, נועדה לקדם אג'נדה פוליטית ברורה – בשאלה מדינה יהודית או דמוקרטית, דמוקרטית עדיף! התקשורת ומערכת הביטחון מעוניינות לחדד את המסר הזה ולהבהיר היטב את המשקלות. בקרב התודעתי הזה, ההחלטה להשוות את הפקודות ביו"ש אינה אלא אמצעי טקטי להבהרת המסר העיקרי.

במדינה הדמוקרטית של ברק וחבריו, מי שפועל לחיזוק הזהות היהודית, לחיזוק הערבות ההדדית בין יהודים, לחיזוק הריבונות היהודית בארץ ישראל, הוא אויב. מי שפועל לטשטוש הזהות, למחיקת ההבדלה בין ישראל לעמים, להפיכת מדינת ישראל למדינת כל אזרחיה, הוא אזרח נאמן. לצערנו, ההחלטה הנ"ל מחזירה אותנו 67 שנים אחרוה, לימי הסזון ו"התותח הקדוש" שירה על יהודים באלטלנה.

אבל "לא אלמן ישראל" וברוך ה' ישנם עוד יהודים רבים שחושבים שאזרח נאמן הוא מי שנאמן קודם כל לאחיו, בני עמו, וזוכר שהמדינה הוקמה כבית לאומי לעם היהודי. צריכים רק להתאגד ולהשמיע באופן צלול את הקול היהודי הזה - בידינו הדבר.