בוא לא נשכח מי המסית

פעולת הטרור שהתרחשה על ידי יהודים בכפר דומא היא נוראית, אבל מעשה נדיר. אך מהצד השני – הפלשתיני - מדובר בפעולות יום יומיות.

יאיר אלטמן , י"ח באב תשע"ה

יאיר אלטמן
יאיר אלטמן
צילום: מתוך הפייסבוק

צביעותו של העולם בייחסו אלינו היא לא דבר חדש, אך לפעמים היא מצליחה להתעלות על עצמה. צפוי שנחטוף גינויים מסביב לגלובוס בשל פעולת הטרור הנתעבת של רצח תינוק.

אבל להאשים את ישראל בפשעי מלחמה, את הממשלה שמגנה בכל תוקף את הרצח עצמו, מראה על עומק הצביעות.

פעולת הטרור שהתרחשה על ידי יהודים בכפר דומא היא נוראית, אבל מעשה נדיר. אך מהצד השני – הפלסטיני - מדובר בפעולות יום יומיות. רק בחודש האחרון נרשמו בארץ מעל ל-100 פעולות טרור פלסטיניות כלפי יהודים, חלקן קטלניות. לא שמענו את הרשות מגנה, לא את העולם פוצה פה, ואם מדובר בטרור המופנה כנגד ישראלים ביהודה ושומרון אזי מדובר "בפעולה לגיטימית כנגד הכובש הישראלי", גם אם מדובר בילדים קטנים.

בואו נעשה קצת סדר. ממשלת ישראל לא מממנת את משפחות הטרוריסטים, לא מסיתה בבתי הספר להרג פלסטינים כחלק מתוכניות הלימוד, לא קוראת לכיכרות על שמות מחבלים ולא מעלה על נס את הטרור חסר האבחנה, גם כשמדובר באויב ברור.

הגדיל לעשות כתב הגרדיאן הבריטי, ג'ונתן פידלנד שכתב כי "הניצים בימין הישראלי לא יכולים להימלט מאשמה ביום זה של אלימות". לטענתו, הגינויים של ראש הממשלה, בנט ויעלון חלולים משום הבלון האולטרא לאומני, ש"ראשיו מפגינים תדהמה שהוא מתפוצץ." איזו אנלוגיה נלוזה. ממתי ציונות הפכה לאלימות?

המתיישבים ביהודה ושומרון חווים טרור בכל יום, בכל שעה. לעיתים מדובר בפיגועי ירי או שחיטה של משפחות ולעיתים בידוי בקבוקי תבערה ואבנים בלתי פוסק. רק שלהם אין - אין סוף "פעילי זכויות אדם" (או יותר נכון לומר: זכויות הפלשתינים) ושלל ארגונים במימון אירופאי, שזועק את זעקתם. מבחינת הפלשתינים, אירופה, אובאמה ומיעוט מתוכנו - המתיישבים אשמים מעצם העובדה שהם שם, בנחלת אבותיהם, מקיימים את הרעיון הציוני. אם נרצחה משפחה באיתמר – זאת הסיבה, והאשמה עליהם, לא על הרוצחים חס ושלום.

הדבר ההזוי ביותר הוא, שעיקר הביקורת הארסית מופנית כלפינו מהממלכה הבריטית, שהמציאה את רעיון הקולוניה, בניגוד אלינו, חסרי שורשים קולוניאליסטיים כלשהם, ושכובשת עד היום מושבות לא לה, כמו איי פוקלנד ואחרות.

להתנצל צריך, ולרדוף עד חורמה את הטרוריסטים מתוכנו אנו חייבים, ולא בשביל להניח את דעתו של של ג'ונתן פידלנד או חבר מרעיו, אלא בשביל עצמנו. אך בוא לא נשכח מי המסית ומי רודף את הטרוריסטים מקרבו, מי מחנך על שנאה ומי על שלום, ועבור מי הצלחה של פעולת טרור היא סיבה ושמחה ועבור מי היא כישלון צורב.

יאיר אלטמן הוא עורך באתר "ישראל היום"