מצעד הצביעות או מצעד ההתקרנפות

אנחנו עדים לתופעה שהורים, מחנכים ואפילו רבנים, כן, כן, רבנים, נאלמים דום ואינם מעיזים לדבר אחרת ואפילו לחשוב אחרת.

רות בן- פינחס , כ"ה באב תשע"ה

רות בן פנחס
רות בן פנחס
צילום: עצמי

לאחרונה מתנהל במלוא עוזו מאבק בין נושאי דגל "מצעד הגאווה" בראש חוצות, ובין קולם ההולך ונחלש של בעלי הכינוי "מצעד התועבה". ברצוני להציע שתי כותרות חליפיות לתופעה תרבותית מפוארת זו: "מצעד הצביעות" או "מצעד ההתקרנפות". וכל כך למה?

שמעתי אחד השדרנים המכובדים והנחשבים מתבטא לאחרונה וקובע: "מחקרים רבים מוכיחים כי תופעת החד-מיניות היא מולדת, ואי אפשר להתגבר עליה".

שקר וכזב!!!

לא נמצא אף לא גן אחד בכל המחקרים המדעיים הרציניים האחראי על נטייה מינית כזו או אחרת. באופן דומה לא נמצא עד היום גן המחייב בני אדם לאכול דווקא שוק של תרנגולת טבולה בשמנת, או גן הכופה על בני אדם להבעיר אש בשבת. הומוסכסואליות ולסביות הן צורות התנהגות של בני אדם, שעד לפני זמן מה מותר היה לכנותן בכל הזהירות הנדרשת: "חריגות". היום, בעידן הנאורות המבולבלת, נדמה לעתים שצורות התנהגות אלו הופכות להיות הנורמליות והמקובלות, בעוד הנאחזים בצורות החיים שניהלו בני אדם לאורך דורות רבים הם יוצאי הדופן.

שתי הוכחות פשוטות וברורות ישנן לכך, שאין כל הצדקה מדעית לצורות התנהגות אלו. לאלה מביננו שסבורים שעולמנו מתנהל ללא ידו המכוונת של אל והערך העליון בחייהם הוא הטבע נקרא להתבונן בחוקיו החד משמעותיים של טבע זה. המצאתם מין כלשהו בתבל כולה המקיים מערכות יחסים חד - מיניים? הראיתם אי פעם חתול מזדווג עם בן מינו או נתקלתם באתון מתחנחנת עם חברתה האתון? ואילו לאלה מביננו שטוענים שהם מאמינים שיש אלוקים בשמיים, והוא זה שקובע את מערכות חיינו, נאמר: הייתכן ששכח האל את קוד הייצור של בני האדם? אם הנחת היסוד היא שהבורא הוא טוב, ורצונו מאתנו צדק מוחלט, איך יעלה על הדעת שהוא קובע בתורתו עונש כבד למי שנוהג בדרך שאינו יכול לשלוט בה?

עד מתי אתם פוסחים על שני הסעיפים? מאז ומעולם התגוללו במרחב חיי האדם יצרים ותשוקות. מימות דור נקרא האדם להוכיח את מותר הנהגותיו על חיי הבהמה, וניתנו בידיו הכלים לבניית חיים ערכיים ורוחניים בהתאם למינו המיוחד בבריאה. מהותו המיוחדת של האדם באה לידי ביטוי בכך שהוא היצור האחד ביקום שניתן בידו חופש הבחירה, ולכן גם ממנו נתבעת ההבחנה הברורה בין טוב ורע.

על מה הגאווה? על התערטלות בראש כל חוצות? על עידוד פרוע של יצרים ותשוקות? על הכרזה מוחצנת של חוסר שליטה עצמי והוללות ללא בקרה? על זאת גאוותכם? ועד כה דברתי על תדמיתכם כאדם, ולא דנתי כלל במהותכם הייחודית כיהודים!

"מצעד הצביעות וההתקרנפות" – על מה?

אנחנו עדים לתופעה שהורים, מחנכים ואפילו רבנים, כן, כן, רבנים, נאלמים דום ואינם מעיזים לדבר אחרת ואפילו לחשוב אחרת. אני רוצה לשאול את כל ההורים ה"נאורים" וה"מכילים": האומנם אתם באמת כל כך מאושרים ורגועים כפי שאתם נשמעים ברגע שמתקרב מיקרופון לפיכם? האם באמת תחבקו בשמחה וגיל את נכדיכם שנולדו מזרע מניפאל וביצית מרומניה? האם ניסיתם להציע לילדיכם המכעיסים במודע או המבולבלים שלא במודע דרך אחרת?

האם מישהו גילה את אוזנכם שאפשר להיגמל מאורח חיים לא נורמלי זה, כן – לא נורמלי! האם העזתם לשאול את ילדיכם שפנו לדרך זו, לא מפני שכך נולדו, אלא משום שאימצו לעצמם דפוס התנהגות שונה, אם הם מוכנים לעשות משהו כדי לשנותו? אם התשובה תהיה חיובית – עזרו להם! זה אפשרי. אם יסרבו – מדוע עלינו לספק להם הטבות על בחירה מעוותת?

ולסיום – הרבנים. האם אין מוטלת על כתפיכם אחריות כבדה של עמידה בשער? אתכם הלוא אין צורך ללמד מה דינו של עם ישראל הלוקה בנגע זה! העת לחשות עתה, או חובה להתריע ולזעוק את האמת האנושית והאמת היהודית בראש כל חוצות?

זכר ונקבה ברא אותם...