הרב יהודה פתיה זצ"ל

מאמר לרגל הילולת המקובל האלוקי הרב יהודה פתיה זצ"ל לפני כ-72 שנה

הרב אריאל לוי , כ"ט באב תשע"ה

הרב אריאל לוי
הרב אריאל לוי
צילום: עצמי

מיוחדים היו שיעוריו של מורנו ורבנו הרב מרדכי אליהו זצ"ל. הבטה בפניו המאירות הקורנות אור תורה בקדושה ובטהרה, הרימה את נפשות המסתופפים בצלו לגבהים.

כולו אומר מלכות של תורה. "מאן מלכי רבנן". לכל שיעור גוון ייחודי משלו. לא דומה סגנון דיבורו בבית הכנסת היכל יעקב לסגנון דיבורו בבית הכנסת של אחיו הצדיק הרב נעים זצ"ל בשכונת הבוכרים. לא דומה דרשת הרב בישיבת מרכז הרב לשיעורו בישיבת אור החיים בירושלים.

מידי חודש בחודשו, במוצאי שבת מברכים, במשך שנים רבות היה מגיע לבית הכנסת מנחת יהודה בשכונת מחנה יהודה בירושלים. פינה חמה הייתה בליבו לבית כנסת מקודש זה שנקרא על שמו של המקובל האלוקי הרב יהודה פתיה זצ"ל, שאותו העריץ הרב בכל לב. וכשהיה מורנו הרב פותח פיו בחכמה ומספר על אודות גדולתו של הרב פתיה זצ"ל, המיס את לבבות שומעי לקחו. היה מתאר את בכיו בתיקון חצות, את הערצת האדמו"ר מגור לרב פתיה ועוד.

מפעים היה לשמוע מפה קדוש את סיפורו המיוחד על הדפסת ספרו של הרב פתיה - יין הרקח, פירוש על האדרא רבה שכתב והיה ספון עמו, ומה גרם לו להדפיס. חשוב לספר סיפור זה כדי לשמר בלב הרגשה של "צאי לך בעקבי הצאן", הערכה והערצה לצדיקי אמת שהיו בדורות קדומים.

או אז הגישה לדברי תורתם תהיה בחרדת קודש ובסילודין. וכך סיפר מורנו הרב אליהו זצ"ל: (את הסיפור שמענו מפיו הקדוש, ומובא גם במבוא והסכמה שכתב לספר כשהודפס מחדש). הרב פתיה זצ"ל נולד בשנת תרי"ט, ובשנת תרמ"ד כשהוא בן 25 שנה בלבד, התחיל לכתוב את חיבורו על האדרא רבה.

בי"ט אלול תרנ"א סיים את פירושו בכתב יד והיה ספון בידו, מתוך ענווה יתירה שהייתה בו לא רצה להדפיסו, אע"פ שאביו זצ"ל דחק בו לעשות כן. בכסלו תרס"ו התחיל לכתוב את הפירוש על האדרא זוטא בירושלים וסיימו בשנת תרס"ח. הספר הודפס במהדורה ראשונה בבגדד בשנת תרס"ט.

מעשה שהיה ש"נאלץ" להדפיס את ספרו. בשנת תרס"ה נפטר מו"ר אביו והוא עלה לארץ על דעת להתיישב בה, אך בשנת תרס"ו הרגיש לא טוב ונסע בחזרה לחו"ל ושם סיים את פירושו לאדרא זוטא.

בירושלים היה גאון עצום, מקובל אדיר, בעל רוח הקודש הוא הגאון רבי אברהם עדס זצוק"ל (עיין עליו ועל קדושתו בספר "פרי עץ הגן" למקובל האלוקי רבי יעקב קצין זצ"ל). בשנת תרס"ה כשעלה לארץ הגאון הרב יהודה פתיה, החליט לבקר כמה רבנים כדרכם בקודש של גאוני בבל שכשבאים לארץ מכבדים את רבניה.

בין הרבנים חשב לבקר גם את הגאון מהר"א עדס זצ"ל, אבל הרב אברהם עדס הקדים אותו ובא לבקרו בביתו. אמר לו הגאון הרב פתיה לרבי אברהם עדס זצ"ל: "למה הטרחת את עצמך לבוא אלי, הלא אני חשבתי לבוא לבקר אותך" אמר לו הגאו הרב עדס "דבר סתר לי אליך". אמר לו: יש לך פירוש על אדרא רבה והוא בכתב יד, וכן יש בדעתך לחבר פירוש על אדרא זוטא, למה לא הדפסת אותו עד היום?" ענה לו הגאון המחבר: מנין כבודו יודע את הסוד הכמוס עמדי? שהרי פירוש זה כתוב בכתב יד מלפני כעשרים שנה, ושום אדם לא יודע עליו ולא גליתיו לשום אדם ורק מור אבי יודע עליו".

הגאון מהר"א עדס התחמק מלתת לו תשובה. אמר לו הגאון המחבר: "אחזתיו ולא ארפנו, תגיד לי מנין לך? מי גילה לך רז זה?" רק אחרי שלחץ עליו אמר לו הגאון הרב עדס ש"התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א נגלה אלי בחלום, ואמר לי: עתיד לעלות לארץ ישראל רב גדול מבבל, מקובל עצום אשר חיבר פירוש על האדרא רבה והוא בכתב יד, ומהענווה הגדולה שלו לא הדפיסו. תגיד לו, שאני רוצה שידפיס אותו, ותשפיע עליו שידפיס אותו.

ואם חסר לו כסף תן לו כסף לזה עמד הגאון המחבר וארכובותיו דא לדא נקשן, אמר, "חשבתי שהפירוש הזה יישאר בכתב יד רק לי, אבל אם התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי רוצה שאני אדפיס אותו, סימן שמשמיא קא זכו לי ואין לי ברירה, ואני אדפיס אותו ואין לי שום צורך בעזרה כספית". עד כאן תוכן הדברים שביניהם כפי ששמענו את זה ממגידי אמת, והדבר הזה ידוע ומפורסם באותו הדור בכל הרבנים והחכמים.

ומסיים מורנו הרב אליהו זצ"ל סיפור זה: מכאן נראה את גודל מעלתו בענווה ואת גודל ערכו בעיני התנא הקדוש רבי שמעון בר יוחאי זיע"א"

'ואם התנא האלוקי רשב"י "מרעיש הארץ מרגיז הממלכות", החשיב מאד את רבי יהודה פתיה זצ"ל, כמה עלינו לשתות בצמא את דבריו הקדושים. כדאי מאד לכל אחד מאיתנו לקרוא את התפילה העצומה: "זכות רחל' . זהו פיוט תפילה שחיבר המקובל הרב יהודה פתיה, ל"עתות צרה שלא תבוא". הפיוט נאמר בישיבה על הקרקע, בבכי ובתחנונים, בקבר רחל ובשאר המקומות הקדושים . הרב יהודה פתיה חש קשר מיוחד במינו אל דמותה של רחל אמנו ע"ה. הוא חלם על אודותיה ונהג לפקוד את קברה בתקופת השואה ולהתחנן לפני בורא עולם שירחם על שארית הפליטה. בתפילתו העצומה והמרגשת מתאר קדוש ה' הרב יאודה פתיה זצ"ל את הבטחת הקב"ה לרחל אמנו עליה השלום:

וְלֹא אֶדּוֹם עֲדֵי אֶקּוֹם

דְמֵי עֲבָדַי הַנִשְׁפָּכִים

וּבִזְמַן קָצֵר אֶהְיֶה קוֹצֵר

וּבוֹצֵר כָּל הָרְשָׁעִים

(אילו היה כותב דברים אלו בימים טרופים אלו מן הסתם הייתה כת החנפים מאשימה אותו בהסתה ואולי היו לוקחים אותו למעצר. אבל אנו יודעים את קדושת דבריו ונצחיותם. את ההסכמה שיש לו מרשב"י, ודבר אלוקינו יקום לעולם!)