בין בג''ץ המסתננים לבית הדין לגיור

דניאל סגרון , א' באלול תשע"ה

דניאל סגרון
דניאל סגרון
צילום: עצמי

ניתן למתוח קו ברור בין בג''ץ המסתננים לבין הקמת בית הדין לגיור, שני האירועים שמילאו לנו את השבוע שחלף.

את שניהם אפשר להבין באופן מקומי, פרטני, תמים.

בג''ץ החליט בשיקול דעתו הנעלה שמעצר לשנים עשר חודש זה מידתי וראוי, אך עשרים חודש חורגים מהמידתיות; רבנים מסוימים בציונות הדתית החליטו שהרבנות הראשית עושה עוול למתגיירים והקימו בית דין אלטרנטיבי.

הגיוני בסך הכול.

אך על שני האירועים הללו אפשר גם להסתכל במבט רחב יותר, היסטורי, שמשנה את כל התמונה.

לקראת קום המדינה, התעוררה שאלה גדולה מה תהיה דמותה של מדינת ישראל. ראשי הציונות החילונית, קובעי המדיניות בשטח, שאפו להקים כאן מדינה ככל המדינות, שהיהדות היא תרבותה אך לא מרכז עולמה. אבל כיום, יודע כל דמוגרף, שאלת המדינה הדתית היא לא שאלה של 'אם' אלא שאלה של 'מתי'. לדעת פרופסור סופר, למשל, כבר בעוד 15 שנה רוב אזרחי המדינה יהיו דתיים.

הנתונים הדמוגרפיים הללו הם נתונים שצריכים לשנות לנו את כל התמונה, להטות את השיח. הם מוכיחים שהחילוניות הרדיקלית הולכת להיעלם, בעתיד הלא רחוק, ממפת ההנהגה של מדינת ישראל. במצב שכזה, קוטב הדיון על דמותה של מדינת ישראל עובר למישור אחר לחלוטין.

הדיון הוא לא אם אופייה של ישראל יהיה יהודי יותר, אלא השאלה היא איזו יהדות זו תהיה. האם יהדות הלכתית, עליה עם ישראל שמר במסירות נפש בכל שנות גלותו, או שמא זו תהיה יהדות קונסרבטיבית, שמפוררת אט אט את ההלכה מבפנים, ומאמצת דה פקטו את כל הערכים המערביים?

אסור שיקרה ליהדות מה שקרה לימין, שנמצא רשמית בשלטון אבל אימץ למעשה את מה שהשמאל אמר לפני עשרים שנה. אסור שהדתיים יהיו רוב, אבל תפיסת עולמם תהיה חילונית, מערבית, ליברלית במובהק.

משכך, עיקר המאבק הרעיוני הופך להיות בתוך הזירה הדתית פנימה. לכן הסכנה הגדולה ביותר לאורתודוקסיה, וליהדות כולה, היא חדירת זרמים לא שמרנים, שנקודת המוצא שלהם היא שצריך ליישב את ההלכה עם התפיסה הליברלית המערבית.

בג''ץ המסתננים אינו פסק דין תמים. ברור לכל משפטן ישר שאם לבג''ץ היה חשוב יותר לדאוג לאופייה היהודי של המדינה מאשר לאופייה הדמוקרטי, הוא היה מוצא את התירוץ המשפטי איך למנוע מהמסתננים למרר את חייהם של תושבי דרום ת''א. השאלה המהותית היא מה הצביון של מדינת ישראל, ממנה משתלשלת השאלה הפרטנית לגבי המסתננים.

אני חושב, שגם שאלת בית הדין לגיור צריכה להתברר על רקע המבט הרחב הזה, לא כשאלה נקודתית איך מתייחסים לקטינים.

אם מקבלים את הניתוח הזה, קל מאד להזדהות עם הזעקה של הרב דרוקמן, שתלמידי הרב רבינוביץ' לא סיפקו לה עדיין תשובה טובה, שטען שהקמת בית הדין לגיור היא הרס התורה ממש כי היא פותחת פתח לזרמים לא אורתודוקסיים. לא במקרה, הארגונים שבירכו על ההחלטה נמנים על שונאי רבני ישראל, ממאמר המערכת של 'הארץ' ועד עמותת חידו''ש.

הגיע הזמן שנתפכח, שנפסיק להיות תמימים, שנקרא מפת אינטרסים, נבין את הכוחות האימתניים שפועלים בארצנו ונפעל בהתאם.

לא רק לפי שיקולים מקומיים, עניינים, אלא בעיקר לפי התוצאות וההשלכות שלהם.