התעמרות שלטונית בחפים מפשע

אין שום הוכחה מי הצית את הבית בדומא. אך גם אם איננו יודעים מי זה, ברור לנו שלא עשו זאת יותר משניים או שלושה אנשים.

הרב מאיר גולדמינץ , י"ב באלול תשע"ה

הרב מאיר גולדמינץ
הרב מאיר גולדמינץ
צילום: עצמי

לפני פחות מחודש הוצת בית בכפר דומא, בעת שמשפחה ערבית נמה בו את שנתה. כתוצאה מכך, נהרגו שני בני משפחה וארבעה נפצעו. ליד הבית נכתבו כתבות בעברית "נקמה" ו"יחי המלך".

מייד, במקביל להכרזה כי אין שום קצה חוט למציאת האשמים, "כולם" ידעו מי עשה זאת. מהר מאוד הואשם עם ישראל כי ישנה התארגנות מחתרתית יהודית, ואף ידעו להצביע בדיוק מאיזו תת קבוצה יצאו המבצעים – נוער הגבעות.

לא משנה שלא נמצא שום קשר בין ההצתה לבין אף יהודי, לא משנה שנוער הגבעות כלל אינו נוהג להשתמש בביטוי "יחי המלך", לא משנה שכמעט ולא הוגש כתב אישום במעשי תג מחיר נגדם, האצבע המאשימה יודעת בדיוק את מי יש לעצור.

נשיא המדינה הכריז כי "בני עמי בחרו בטרור", רבנים ואישי ציבור הוציאו הודעות גינוי, ויו"ר הבית היהודי נפתלי בנט קרא להטיל עונש מוות על "מחבלים יהודים". וזאת כאשר עדיין אין שום הוכחה מי עשה זאת, לא נעצר אף חשוד, ועל כן, ייתכן אף ערבים כי עשו זאת, והכתובות בעברית נועדו מבחינתם לחפות על מעשיהם. (כפי שכבר היה בטובא זנגריא).

ומאז, מבלי שימצא ולו חשוד אחד במעשה, התנפל שר הביטחון בשצף קצף נגד אותה קבוצה, כאילו באמת הייתה ארגון טרור, וזאת שמבלי שהוכחה אשמת מי מהם, ולא הוכח שום קשר בינם לבין המעשה. צווים הוצאו נגד למעלה מעשרים אזרחים, רווקים ובעלי משפחה, כאשר הצווים הינם "מנהליים". בלי משפט, בלי אשמה מוגדרת, בלי אפשרות להתגונן, ואפילו מבלי שיוסבר במה הם חשודים, תוך נתינת אפשרות להוכיח את חפותם. חרותם וזכויותיהם של למעלה מעשרים יהודים נשללה בחתימת שר הביטחון, ללא דין וללא משפט. חלקם הורחקו מיו"ש ומירושלים בחתימת שר הביטחון ללא הסבר, תוך עקירתם מביתם ומפרנסתם, ואף נאסר עליהם ליצור קשר עם חבריהם, על חלקם הוטל מעצר בית כך שאפילו אינם יכולים לעבוד לפרנסתם במקום אחר, וחלקם יושבים בבית הסוהר ב"מעצר מנהלי", מבלי שיתנהל שום משפט נגדם.

האמת היא, ששר הביטחון הנוכחי כבר מזמן נוקט בשיטת הצווים המנהליים נגד נוער הגבעות. בכל פעם שארע אירוע המכונה "תג מחיר", נתפסו כמה חשודים, והם נחקרו בשב"כ תוך הפרת כללי המאסר הרגילים ושלילת זכויותיהם אף כעצירים, כאילו היו מחבלי מסוכנים. לאחר שנחקרו כמה ימים, ולא נמצאה הוכחה הקושרת אותם לחשד שבגינו נעצרו, הם שוחררו מבלי שיוגש נגדם כתב אישום. אך יחד עם השחרור והשמחה על יציאת הצדק לאור, הם קבלו "מתנה" משר הביטחון: שר הביטחון חתם על "צו הרחקה מנהלי" אישי נגדם. כאשר הסגנון הוא ברור: "אין לנו שום ראיה משפטית נגדכם, אז נשתמש נגדכם בצווים מנהליים".

גם כאשר התברר לכל, שאין קשר בין החשוד לבין המעשה שבגינו נחקר ומחמתו נחתם נגדו הצו המנהלי, לא בוטל הצו, ומיותר לציין שלא הגיעה התנצלות. הדוגמא הבוהקת ביותר היא שריפת המסגד בטובא זנגריא. עם פרסום הדברים, הושמעו גינויים, הגיעו ראשי עם לבקר ולנחם, נעצרו חשודים, ואחרי שבחקירה לא נמצא קשר למעשה, הוטלו עליהם צווים מנהליים, תוך הכרזה ש"השב"כ יודע בדיוק מי עשה זאת, ולא תעזור לנחקרים זכות השתיקה". הצווים וההגבלות המנהליות עמדו בתוקפם, גם לאחר שהתברר שערבים עשו זאת במסגרת "ריב חמולות" פנימי של הכפר.

באחת הפעמים, קרה שבחור נעצר בחשד לארוע תג מחיר. כרגיל, הוא נחקר בשב"כ ובימ"ר מבלי שתינתן לו הזכות לפגוש עורך דין. אלא שכאשר סוף סוף ניתנה לו זכות זו, התברר שבתאריך האירוע הוא היה אזוק...

אבל ראשי השב"כ טוענים, כי הם יודעים טוב מאוד מי עשה כל דבר. אין להם הוכחות לבית המשפט, אך לדבריהם, אף צו מנהלי אינו מוטל לשווא. כנראה אותו בחור עשה זאת ב"שלט רחוק" ממקום איזוקו...

הפעם, מלחמת שר הביטחון בנוער הגבעות עלתה מדרגה.

כאמור, אין שום הוכחה מי הצית את הבית בדומא. אך גם אם איננו יודעים מי זה, ברור לנו שלא עשו זאת יותר משניים או שלושה אנשים. משמעות הדברים, שלא רק שמכניסים אזרחים לכלא מבלי שתוכח אשמתם, אלא הפעם מוציאים צווים מנהליים ומגבילים את חרותם של קרוב לעשרים אנשים שברור שאין להם שום קשר למעשה.

אני מצפה, מכל מי שידע למחות נגד הרצח בדומא, שידע למחות גם נגד שלילת זכויות הנעשית בלי דין ובלי צדק.

גם אם מי מהם עשה זאת, הוא זכאי לדין צדק, בו יוכל לנסות להוכיח את חפותו. קל וחומר, כאשר ישנם קרוב לעשרים יהודים שמופעלות נגדם סנקציות כוחניות, כאשר ברור שהם אינם קשורים למעשה, הרי שאסור לשתוק.