בין "שופטים" ל"כי תצא", תובנות בענין מלחמות ישראל

במהומת הוויכוחים האחרונים, עלתה הטענה ההזויה , שכיוון שהחילונים הם האשמים במלחמות בימינו, על כן חובת המלחמה עליהם בלבד. שקר!

הרב דניאל שילה , י"ב באלול תשע"ה

הרב דניאל שילה
הרב דניאל שילה
צילום: עצמי

פרשת "שופטים" מסתיימת בפסוק:(ט) וְאַתָּה תְּבַעֵר הַדָּם הַנָּקִי מִקִּרְבֶּךָ כִּי תַעֲשֶׂה הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְקֹוָק:

מיד לאחריו, בפרשת "כי תצא" נאמר: (י) כִּי תֵצֵא לַמִּלְחָמָה עַל אֹיְבֶיךָ וּנְתָנוֹ יְקֹוָק אֱלֹהֶיךָ בְּיָדֶךָ וְשָׁבִיתָ שִׁבְיוֹ:

כותב על כך בעל הטורים: "כי תעשה הישר. וסמיך ליה כי תצא למלחמה, שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים".

עוד קודם לכן כתב בפרק יב פסוק כז: "כי תעשה הטוב והישר בעיני ה'. וסמיך ליה כי יכרית. לומר שאין יוצאין למלחמה אלא צדיקים שעושים הטוב והישר" .

וכבר הקדימו רש"י לפסוק "בחר לנו אנשים וצא הלחם בעמלק" כשכתב : בחר לנו אנשים - גבורים ויראי חטא שתהא זכותן מסייעתן.

דבר נוסף אודות המלחמה, מלמדנו הרמב"ן בפרשת שופטים: על הפסוק :וְהָיָה כְּכַלֹּת הַשֹּׁטְרִים לְדַבֵּר אֶל הָעָם וּפָקְדוּ שָׂרֵי צְבָאוֹת בְּרֹאשׁ הָעָם: דברים פרק כ פסוק ט הוא אומר : "וצוה ופקדו שרי צבאות בראש העם - כי התורה תצוה בדרך הארץ, ותעשה הנסים עם יראיו בהסתר. ואין החפץ לפניו לשנות טבעו של עולם, זולתי כאשר אין שם דרך בהצלה אחרת, או להודיע שמו לצריו לעתים, כאשר היה בקריעת ים סוף וכיוצא בו":

קשה הייתה בעיניו הוראה זו, שהרי אין דרך התורה לתת עצות ארגוניות! והוא משיב, שלא תאמר שמכיוון שקימת את מצוות התורה ושילחת מן המלחמה את כל הפטורים, תוכל לסמוך במלחמה על הנס. לא כך, אלא המשך לנהל את המלחמה בדרך הטבע. כך גם הסביר רמב"ן את הצורך במפקד בספר במדבר, וכך גם את שילוח המרגלים. " כי הכתוב לא יסמוך בכל מעשיו על הנס, אבל יצוה בנלחמים להחלץ ולהשמר ולארוב, כאשר בא הכתוב במלחמת העי (שם ח ב) שהיתה על פי השם ובמקומות רבים". רמב"ן במדבר פרק יג

כך גם משווה ספר החינוך, את חובת מצוות מעקה הכתובה בפרשת כי תצא, לחובת ההכשרה ליציאה למלחמה , ואלה דבריו:

ואמרו זכרונם לברכה, [תורת כהנים אמור פרשתא ח'] שכל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ועל הדרך הזה תראה רוב עניני הכתובים בכל מקום, כי גם בהלחם ישראל מלחמת מצוה על פי ה', היו עורכין מלחמתן ומזיינין עצמן ועושין כל ענינם כאלו יסמכו בדרכי הטבע לגמרי, וכן ראוי לעשות לפי הענין שזכרנו, ואשר לא יחלוק על האמת מרוע לב- יודה בזה. מצוה תקמו.

אמנם דברו חכמים על כך שנס מפלת סנחריב בימי חזקיה קרה בזכות לימוד התורה שהנהיג , אלא ששם לא היה כל סיכוי לעשות דבר בדרך הטבע. מקרה חזקיה לא הפך לאיזו שהיא הדרכה לדורות, כאילו ניתן לסמוך על הנס מראש בגין לימוד התורה.

גם דוד המלך, אחרי מפלת ישראל בגלבוע , קודם שבא להספיד את שאול ויהונתן , הוא פותח במילים "ללמד בני יהודה קשת". מפרש רלב"ג: " בעבור שראה כי מיתת שאול היתה בסבת יראתו מהמורים בקשת ולא היו בישראל מי שיהיה בקי בזה אמר דוד ללמד את בני יהודה קשת כי הוא מהנבחרים שבכלי המלחמה"

הוא אינו מנחם את שומעיו בכך שירבו תפלה, למרות שהוא שחיבר את המילים: "המלמד ידי לקרב אצבעותי למלחמה" , הוא מנחם אותם בהליכה בדרך הטבע.

במהומת הוויכוחים האחרונים, עלתה גם הטענה ההזויה , שכיוון שהחילוניים הם האשמים במלחמות בימינו, (כאילו יכול מישהו שאינו נביא לקבוע זאת) על כן חובת המלחמה עליהם בלבד. שקר! לאורך כל המקרא אנו מוצאים שבני ישראל עושים את הרע בעיני השם ומביאים עליהם אויב, ולהגנתם באים צדיקים כמו יהושע, כמו דבורה וברק , כמו אבישי בן צרויה השקול כנגד רובה של סנהדרין, כמו בניהו בן יהוידע, שהוא תלמיד חכם "שלא הניח כמותו לא במקדש ראשון ולא במקדש שני" ברכות יח:

וכדברי ספר החינוך: " ואשר לא יחלוק על האמת מרוע לב- יודה בזה".