סוד הביכורים

מדוע מצוות הבאת הביכורים כה חשובה? האם יש תחליף לביכורים כאשר אין בית מקדש?

שמואל בן חמו , כ"ד באלול תשע"ה

שמואל בן חמו
שמואל בן חמו
עצמי

בתחילת פרשת כי תבוא הקב"ה מצווה אותנו לקיים את מצוות הבאת הביכורים לבית המקדש. המדרש תנחומא מביא דבר נפלא על חשיבות התפילה והביכורים.

משה רבנו היה מוטרד מחורבן בית המקדש העתידי והפסקת הקרבת הביכורים. לכן הוא התקין שלוש תפילות ביום כתחליף להקרבת הביכורים. כמו שכתוב "אלא צפה משה ברוח הקודש וראה שבית המקדש עתיד ליחרב והבכורים עתידין ליפסק, עמד והתקין לישראל שיהיו מתפללין שלשה פעמים בכל יום, לפי שחביב תפלה לפני הקדוש ברוך הוא מכל מעשים טובים ומכל הקרבנות" (מדרש תנחומא כי תבוא סימן א).

מדוע משה רבנו התייחס דווקא להפסקת הביכורים לאחר החורבן ולא שאר הקרבנות? למה דווקא התקנת התפילות באה כתחליף לביכורים? כדי לענות על השאלות האלה ניעזר בספרי ובפירוש המלבי"ם כדי להבין את מהות הביכורים. מצוות הבאת הביכורים חלה לאחר כיבוש הארץ וניתנה בסמוך לפסוק המתאר את ירושת הארץ ויישובה.

כמו שכתוב: וְהָיָה, כִּי-תָבוֹא אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר ה' אֱלֹקיךָ, נֹתֵן לְךָ נַחֲלָה; וִירִשְׁתָּהּ, וְיָשַׁבְתָּ בָּהּ. ב וְלָקַחְתָּ מֵרֵאשִׁית כָּל-פְּרִי הָאֲדָמָה (דברים כו,א-ב).

ה"ספרי" מפרש שבזכות קיום מצוות הביכורים אנחנו מצליחים ליישב את הארץ ולשמור עליה. "והיה כי תבוא אל הארץ עשה מצוה האמורה בענין, שבשכרה תכנס לארץ......וירשתה וישבתה בה ,בשכר שתירש, תשב." (ספרי כו,א).

מכאן אנחנו רואים שיש קשר הדוק בין ארץ ישראל ובין מצוות הביכורים. המלבי"ם מוסיף ואומר שהביכורים באים לדחות את הטענות של אומות העולם בנוגע לזכותנו על הארץ. לכן בזמן הבאת הביכורים אנחנו מחוייבים לקרוא פסוקים המזכירים את הבטחת הארץ לאבותינו.

וּבָאתָ, אֶל-הַכֹּהֵן, אֲשֶׁר יִהְיֶה, בַּיָּמִים הָהֵם; וְאָמַרְתָּ אֵלָיו, הִגַּדְתִּי הַיּוֹם לַה' אֱלֹקיךָ, כִּי-בָאתִי אֶל-הָאָרֶץ, אֲשֶׁר נִשְׁבַּע ה' לַאֲבֹתֵינוּ לָתֶת לָנוּ.(דברים כו,ג) .

" לכן בא מצות ביכורים, לפרסם כי הארץ נשבע ה' לאברהם לתת לנו. ובא מצות הקריאה בעת הבאת הביכורים, להסיר טענת האומות שאומרים שלסטים אנחנו." (תורה אור -מלבי"ם דברים כו, ד). בנוסף לארץ ישראל מצוות הביכורים מכילה גם בחינה של בנין בית המקדש.

יש מצווה להביא את הביכורים לעזרה ולהניף אותם מול ההיכל. מצווה זאת אינה מתקיימת על ידי שליח אלא על ידי בעל השדה עצמו. ה"ספרי" לומד מפשט הפסוק, שבזכות הבאת הביכורים לבית המקדש אנחנו זוכים לארץ ישראל ובנין בית המקדש. התכלית של ישיבתנו בארץ ישראל מתקיים כאשר אנחנו בונים את בית המקדש ומביאים את הביכורים.

כך המלבי"ם לומד מתוך דברי הספרי "או כדברי הספרי,-בשכר ביאתנו אל המקום הזה, ניתן לנו את הארץ- - בשביל שיבנו את בהמ"ק, נתן ה' להם את הארץ". (מלבי"ם על ספרי, דברים כו,ט).

נראה לומר שמצוות הביכורים ממחישה בצורה מושלמת את הקשר שלנו לארץ ישראל יחד עם המציאות האידאלית של בנין בית המקדש. מצוות הבאת הביכורים כל כך חשובה שהקב"ה הרשה לנו להיכנס ולהשתחוות בעזרת הכהנים מול פתח ההיכל.

כמו שמובא פירוש המלבי"ם: "ולפ"ז היה מקום המביא מעבר לכבש, סמוך לקרן דרומית מערבית של המזבח. וכשהיה משתחוה, ופניו כלפי ההיכל בפשוט ידים ורגלים, היה בין האולם ולמזבח. ודבר חדש הוא, שישראל יוכל להתקרב כ"כ אל ההיכל, אפילו לצורך תנופה והשתחויה!" (מלבי"ם דברים כו,ד).

ראינו עד עכשיו עד כמה מצוות הבאת הביכורית מרכזית וממחישה את הקשר המיוחד שלנו עם ארץ ישראל ועם הקב"ה בבית המקדש. עכשיו נמשיך וננסה להבין את הקשר בין הפסקת הביכורים ובין שלוש התפילות.

כאשר האדם עמל שנה שלמה כדי לגדל פרי או לפתח עסק, נוצר קשר רגשי חזק עם היצירה שלו. האדם אינו שש להיפרד מראשית פירותיו. דרוש מאמץ נוסף כאשר יש לנסוע לירושלים ולהניף אותם בבית המקדש. אם מתבוננים בתפילות שאנחנו מתפללים מידי יום, גם הן דורשות מאמץ גדול. בתחילת היום לפני כל עיסוק אחר אנחנו מתפללים לה'. באמצע היום למרות כל העיסוקים שלנו אנחנו מתפנים לתפילת מנחה.

לאחר יום עבודה מפרך, חוזרים עייפים לבתינו יש להתפלל תפילת ערבית. נראה לומר שבעזרת השלוש תפילות יש קשר מתמשך לאורך כל היום עם הקב"ה בדומה לביכורים, אולי אפילו יותר מהביכורים. לכן ניתן להבין למה משה רבנו תיקן את התפילות כאשר בית המקדש חרב ואי אפשר להקריב את הביכורים.

לסיכום, ראינו שמצוות הבאת הביכורים למקדש באה להשיג שתי מטרות: להוכיח לגויים שארץ ישראל ניתנה לנו על ידי הקב"ה ואינה שייכת להם וכדי לשמור על הארץ יש לבנות את בית המקדש ולהקריב בו את הביכורים.