מגינים על האמת החברתית של התורה
מגינים על האמת החברתית של התורה

הציבור הדתי-תורני נתון למתקפה קשה, שמנהלת נגדו האליטה התקשורתית-אקדמית הליברלית, בגלל סירובו להעניק לגיטימציה חברתית ומוסרית ליחסי אישות, נישואים וסגנון חיים משותפים לבני אותו המין

אנו מואשמים בהומופוביה, מונח ה-"פוליטיקלי קורקט" שהמציאו, בטענה שאנחנו לא רגישים, שיש לנו דעות קדומות ושאנו מפלים אנשים המקיימים יחסים עם בני אותו מין ('גאים' או הומוסקסואלים). מאמר זה מבקש לטעון כי הציבור התורני חייב להגיב בעוצמה למתקפות הללו. עלינו להסביר כי עמדת התורה אינה מושתתת על דעות קדומות, אלא על האמיתות החברתיות הגלומות בתורה, במיוחד האמיתות המשמשות בסיס לקדושת המשפחה המורחבת, משפחה שבה שני הורים

עלינו להסביר את הלגיטימיות המוסרית והחברתית שבעמדת התורה בהתייחסות ליחסי אישות חד-מיניים בצורה מתקבלת על הדעת באוזני ההדיוט המודרני, הדתי-הלאומי. כפי שיוסבר בהמשך הדברים, משימה זו היא מורכבת הרבה יותר ממה שנדמה במבט ראשון. אבל העיסוק בסוגיה הוא כורח חינוכי לציבור שלנו. אם נצליח, בעזרת השם, יהיה זה בבחינת קידוש שמו של הבורא במובן הכי אמיתי.

השקר החברתי של הומופוביה

כפי הנראה, בין ארבעה לשמונה אחוזים מכלל הציבור קובעים את זהותם העצמית, בשלבים קריטיים של חייהם, במונחים של יחסי אישות עם בני אותו המין. עד לאחרונה התנהגותם החברתית ואורחות החיים שהם מנהלים לא היו נחשבים לנורמטיביים (מקובלים בחברה). כתוצאה מכך, רבים מתוכם סבלו לעתים קרובות מייסורים נפשיים, בלבול וטראומה. האליטה התקשורתית-אקדמית הליברלית הציגה את סבלם במונחי זכויות אדם, כמיעוט נרדף שהתנהגותו החברתית הלא קונבנציונלית מוכתבת במידה רבה בידי גורמים גנטיים מולדים. הם מותקפים, כך על פי האליטה הליברלית, פשוט מפני שהם משתדלים "להיות הם עצמם", על פי המבנה הגנטי שלהם, שנקבע מראש. נקודת המבט הליברלית הזו טוענת שזכותם לנהל את יחסיהם האינטימיים באותה המידה של פרטיות, כבוד וזכויות אדם, שממנה נהנים שאר החלקים באוכלוסייה, שהם בין 92% לבין 96%. אלו התוקפים את הקהילה או פועלים נגדה בגלל דעות קדומות הם הומופובים, המואשמים באפליה ופגיעה בזכויות אדם.

ניתוח ליברלי זה, המגדיר את סוגיית היחסים עם בני אותו מין כנושא של זכויות אדם ודעה קדומה הומופובית, ולא כנושא של מוסר חברתי, הוא שקר חברתי גדול, משלוש סיבות!:

אחת, ההנחה שמידתה וחריפותה של הנטייה אל בני אותו מין נקבעות גנטית, מעולם לא הוכחה מדעית בדרך שאינה מוטה. שתיים, גם אם התנהגות כלשהי נקבעת גנטית, הדבר אינו סותר את מרחב הבחירה החופשית וההגדרה העצמית שיש לאדם לגבי תוצאות התנהגות כזו בחייו. לדוגמה, אותם אנשים הסובלים ממחלות נפש רגשיות שיש להן מקורות גנטיים מסוימים, עדיין עומד להם מגוון רחב מאוד של בחירה חופשית במאמצי ההתמודדות שלהם. שלישית, והחשובה ביותר: גם אם חלק מסוים של ההתנהגות מושפע גנטית, אין הדבר מעניק להתנהגות שכזו לגיטימיות מוסרית. ממחקרים עולה כי גם לאנשים אלימים בחברה יש תכונות גנטיות שונות בDNA - שלהם. אף על פי כן, ברור מאליו שאלו הדנים את התנהגותם האלימה כבלתי מוסרית ומגנים אותה, אינם פועלים בצורה מפלה או מפרים את זכויות האדם שלהם.

האליטה הליברלית רוצה להרוס את המשפחה המסורתית המורחבת – של זוג הורים

אז מדוע כל כך נפוץ וחזק השקר החברתי של ההומופוביה (קרי: נקודת המבט הליברלית)? כי במרוצת למעלה מארבעים שנה עשתה האליטה הליברלית באקדמיה ובתקשורת ניצול ציני בבלבול החברתי המגדרי ובסבל של כ-4-8% מן האוכלוסייה, והפכה אותו לכלי ניגוח להחלשת ולהרס המשפחה המסורתית, של גבר ואישה, המשפחה המורחבת ורב דורית. במשך ארבעים שנה עסקה האליטה הזאת בצורה אגרסיבית מאוד בשיווקה של הבנה חדשה, חלופית, של המשפחה ושל המוסר החברתי.

הבנה שמבוססת על העקרונות הבאים: 1. הרלטיביזם המוסרי של כל מגוון הדעות ביחס לענייני אתיקה; 2. עליונותה של הבחירה האישית וההגדרה העצמית בענייני אתיקה; 3.עליונותו של החופש המיני בהגדרת האושר האישי; 4. הטענה שהמודל המסורתי של המשפחה המורחבת, שבה שני הורים משני המינים, מעניק כוח מופרז לגבר, ובכך מדכא את האישה מעצם טבעו. על יסוד שני העקרונות האחרונים, דנה הגרסה הליברלית של המוסר החברתי את המשפחה המורחבת, בה יש שני הורים משני המינים, להיות מצד אחד - מכשול מובנה לאושר האישי ולהגשמה העצמית, ומצד שני – מדכאת מבחינה חברתית.. בעיני האליטה הליברלית, חוסר מוסריות לפי התפיסה החברתית הישנה הפך להיות המוסר החדש, "המתקדם".

האליטה הליברלית שדוגלת בזכויותיהם ובדרך החיים של בני הקהילה מאותו המין, הייתה שיטה יעילה מאוד לקידום ולהשגת המטרה החשובה יותר שלה: הכרת החברה המודרנית בעליונות מוסר חברתי חדש, "מתקדם", ובפגיעה אנושה במשפחה המורחבת המסורתית, זו של שני הורים, על ידי החלשתה.

במאמציה הייתה לאליטה הליברלית – וזה לא כל כך מפתיע - הצלחה אדירה. לדוגמה:קרוב לשבעים אחוזים מכלל הלידות באמריקה לאמהות מתחת לגיל 35, הן לידות שמחוץ לנישואים. פחות מעשרים אחוזים מכלל הילדים האמריקנים מבלים את שמונה עשרה השנים הראשונות לחייהם במחיצת שני הוריהם הביולוגיים וגדלים איתם. בדומה לזה, סובלת כל אירופה מנישואים מאוחרים ביותר, מנישואים המבוססים על נוחות חברתית, ומקצב ילודה שלילי.

הצורך הדחוף במפעל חינוכי להגנה על מבנה המשפחה

כדי להציל את אורח החיים התורני שלנו - המבוסס על האמת המוחלטת, החברתית, של המשפחה המורחבת, שבה שני הורים משני המינים, עלינו לחנך את הציבור הדתי-לאומי שלנו בכל הנוגע לשקר הגדול של ההומופוביה והמוסר החברתי הליברלי. בעיית הזהות החברתית של בני אותו המין, איננה הבעיה הגדולה מכל אלו שהמשפחה התורנית ניצבת מולן. אתגר תקופת רווקוּת ממושכת הוא הרבה יותר חמור. מכל מקום, כדי למנוע בלבול מוסרי בשורותינו, חייבים הרבנים והמורים שלנו לספק תשובות ישירות ומפורשות לשקרים שמפיצה האליטה הליברלית. שקרים שחדרו כה עמוק לאמצעי התקשורת שהציבור שלנו מקדיש להם תשומת לב. הציבור שלנו חייב להבין באופן ברור ביותר שהמוסר החברתי הליברלי איננו המוסר החברתי של התורה.