הפסיכולוגיה אינה תבלין ליצר הרע

אל לנו להסיק מנפילות של אנשי תורה על כוחה או חולשתה של התורה

ד"ר צבי מוזס , כ"ו באלול תשע"ה

ד"ר צבי מוזס
ד"ר צבי מוזס
צילום: עצמי

על רקע המקרים אשר התפרסמו בשנים האחרונות של רבנים אשר כשלו ונפלו בתחום המיני בחר בית המדרש בפאנל אשר נערך ע"י בית המדרש "תאיר ארץ", בישיבת ר"ג לפתוח בנושא הרגיש והכואב האם האמרה "בראתי יצר הרע ובראתי תורה תבלין לו" הכזיבה.

בהקשר זה ובמקביל הועלתה השאלה האם הפסיכולוגיה היא מענה אלטרנטיבי מודרני לבעיה, מחליפה או משלימה לתורה. תבלין או סם ליצר הרע. בית המדרש עוסק בשאלות אמוניות חשובות המעסיקות את הציבור, וסוגיה זו כואבת ומעניינת.

מטבע הדברים ערב עיון הוא קצר ומוגבל, ולעתים אמירות עלולות להתפרש לא נכון, ולכן מצאתי לנכון להעלות את הדברים בכתב כדי להבהיר ולדייק במסרים.

תשובתי כפסיכולוג שלפי מיטב הבנתי לא ולא, התורה היא עדיין התבלין הנכון ליצר הרע באשר היא מכוונת את האנרגיות היצריות לתעלות חיוביות, מחזקת את השרירים המנטליים להתאפק כשצריך, ומסיטה את היצר למקום שולי בהתעסקות המרכזית של האדם. נכון שמול תרבות המערב היא לא תרופת פלא, מה גם שחז"ל לא הגדירו בדיוק מה כמות לימוד התורה הנדרש מול כמות פיתויי היצר.

תרבות זו מציפה את העולם בגירויים ופיתויים, ומעודדת את ביטויי היצר בטכניקות ישירות ובעיקר עקיפות, כמו בפרסומות, ונותנת משקל חיובי להתנהגות מפתה ויצרית. מול האתגר החינוכי הקשה הזה ייתכן שנדרשת חשיבה נוספת בעולם התורה מה התכנים והכמות שעשויים לעזור טוב יותר לנופלים והנכשלים, והתאמות אישיות לכל תלמיד. הכללות יוצרות אשליות שבציבור לומדי התורה לא תיווצרנה בעיות. לכל לומד תורה יש את האישיות שלו, הכוחות מול החולשות, ודרושה התאמה לכל ישיבה וישיבה ולכל תלמיד.

לעומת זאת הפסיכולוגיה היא תחום אחר והיא איננה עוסקת בעבודת ה' אם בדרך של לימוד תורה, או תיקון המידות.  טיפול פסיכולוגי, כלומר פסיכותרפיה באה ממקום של סיוע במצוקות רגשיות וכשלים אישיותיים בתיפקוד ובהתנהגות. ישנה חפיפה מסויימת בין שני התחומים באשר שניהם עוסקים בנפש האדם.

בנסיון להבין אותה לעמוק ולסייע בשליטה עצמית וההתמודדות עם עולם היצרים. אך נקודות המוצא, השפה והטרמינולוגיה של הפסיכולוגיה שונה והיא איננה עוסקת בהשקפה כוללת על העולם ומעמדו של האדם ביחס לאל. הפסיכולוגיה, כמו כל תחום מדעי, מלאה בתיאוריות שונות, חלקן נקודתיות וחלקן כוללות יותר, אך גם כאן ההכללה היא בעייתית. אמנם לעתים נוצר הרושם שהיא יוצרת תפיסת אדם והנפש המנוגדת ליהדות, אך בניתוח אינטלקטואלי נכון אפשר למצוא גם התאמות, ואין צורך ליצור פסיכולוגיה יהודית אלטרנטיבית.

גם בגמרא למדנו שלא מתים מקושיה, ואם יש ניגודים או סתירות אפשר להתמודד איתם. נקודת המוצא של מטפל הוא אובייטביות וניטרליות, וגם אם הסובייקטיביות שלו באה לבטוי בטיפול עליו להשתדל שלא להכתיב את הערכים שלו למטופל. לכן עבודת הטיפול שונה מהותית מחינוך.

הטיפול הפסיכולוגי מיוסד על תיאוריות האישיות אשר מסבירות את העולם הרגשי, היצרי, וההתנהגותי של האדם. פרויד בשעתו מיקם את עולם היצרים בסטרקטורה האישיותית שהוא קרא לה האיד, והצביע על יצרים מרכזיים התוקפנות והמין, כאשר השאר הם תוצרים נלווים. היצרים כשלעצמם אינם רעים, וממה שקובע אם התחומים הם טובים או רעים זו התרבות או האדם עצמו שמרגיש מתי הם עוזרים לו ומתי מפריעים לו בתיפקוד. התרבות מתבטאת במבנה הנפשי בסופר אגו, כאשר האגו כגורם מרכזי ומתווך אמור לארגן את הפעילות של האדם ואת המקום בו היצרים יבואו לידי ביטוי.

הטיפול הפסיכולוגי איננו בבחינת תיקון ליצר הרע אלא מנסה להבין מה האדם מרגיש ביחס ליצר שלו, לזהות מה עוזר לו או מה מפריע לו בתיפקוד ומנסה להשיג איזון מחדש בין חלקי האישיות כדי להקל על מצוקות הנפש והבעיות התיפקודיות. כשלון בשליטה על היצר נתפסת כבעייה בהקשר של הפרעה להרגשה ולתיפקוד של האדם. כישלון חמור יתפס כהפרעה אישיותית ונפשית .

נקודת הפתיחה של כל טיפול הוא הכרה או מודעות מסויימת של המטופל שיש לו בעייה והוא סובל ממנה ומבקש עזרה. כאשר הסביבה, כלומר הורים מחנכים או חברים מזהים בעייה יש צורך לשכנע את המטופל לשתף פעולה ולפנות לטיפול. המטפל עם המטופל מנסים לאבחן ולהבין את הבעייה ולבדוק דרכי התמודדות.

ולכן, כדוגמא, כאשר מדובר בדתיים הנכשלים בשליטה על היצר, הגברת לימוד התורה היא דרך טובה לשינוי ולהתמודדות. במקביל לאנשים חילונים העיסוק בתכנים ערכיים ורוחניים התואמים את השקפת עולמם היא הדרך הטובה להתמודדות. ישנם דרגות שונות באבדן שליטה על היצר ולכל מקרה יש להתאים את הטיפול המתאים. במקרים חמורים יותר של התמכרות ואובדן שליטה קשה דרושה התערבות אקטיבית יותר, ונשקלת גם התערבות תרופתית.

העיקר להתעסק בתורה לשמה, ולא רק כתבלין ליצר. ואל לנו להסיק מנפילות של אנשי תורה על כוחה או חולשתה של התורה. גם בטיפול פסיכולוגי המטפל יעודד איש תורה לעסוק בתורה, לשם העניין, כתוכן מרכזי וייעוד, והתבלין ליצר הוא בבחינת תוצר לוואי ולא העיקר.