אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם?

המלשינים שמנסים לעצור את הבנייה בירושלים מצליחים בכך אולי קצת בהווה. אבל ירושלים נבנתה בעבר, נבנית בהווה ותיבנה בעתיד.

הרב שמואל אליהו , כ"ו באלול תשע"ה

הרב שמואל אליהו
הרב שמואל אליהו
צילום: לשכת הרב אליהו

באלפיים שנות הגלות העלילו עלינו כי אנו אוכלי אדם מהסוג הגרוע, שותים דם של ילדים נוצרים קטנים.

סיפרו שאנחנו הרגנו את האלוהים שלהם. אחרי המגיפה השחורה, שכילתה שליש מתושבי אירופה הנוצרים, טענו שבגללנו באה המגיפה, שהרעלנו את הבארות. בעקבות ההאשמות הללו בזזו הנוצרים, רצחו ושדדו קהילות שלמות. אחרים הועלו על המוקד. מאות אלפי יהודים נהרגו בגלל העלילות הללו.

אם חשבנו שהקמת המדינה תביא אותנו למצב טוב יותר, נראה שהתבדינו. באוניברסיטאות, בתקשורת ובמוסדות השלטון בעולם ממשיכים להשמיץ את ישראל. אירופה מובילה, כמו תמיד, ולצערנו יהודים רבים הם שותפים לפעילות הזאת של הפצת שקרים על מדינת ישראל.

אולי בגלל היהודים האלה, שמשתפים פעולה עם האויבים, אנו מזכירים בסליחות את התופעה הזאת ואומרים: "אָשַׁמְנוּ מִכָּל עָם". כביכול אנחנו העם האשם בעוולות הגדולות ביותר שבהיסטוריה. יותר מסטלין ומהיטלר. לא פחות מדעאש ומחמאס. "בּוֹשְׁנוּ מִכָּל גּוֹי" – לנו ראויה הבושה הגדולה יותר.

אפשר לתמוה. הרי אם הנוסח הזה הוא שקרי, נוסח שאימצו אויבי ישראל הגרועים ביותר, מדוע אנחנו מזכירים אותו, ועוד בשעה של אמירת סליחות? אלא שהכוונה היא לצייר את המצב העגום של הגלות. כשם שאנו מתארים בהמשך הווידוי את הערבים שמשתלטים על האדמות היפות של ארץ ישראל: "יְפִי אַדְמָתֵנוּ לְזָרִים. כֹּחֵנוּ לְנָכְרִים". גונבים מכוניות, רכוש וציוד חקלאי: "לְעֵינֵינוּ עָשְׁקוּ עֲמָלֵנוּ. מְמוּשָׁךְ וּמוֹרָט מִמֶּנּוּ".

סיבה נוספת להזכרת התופעה הזאת בסליחות היא שלפעמים גם אנחנו שותפים לעלילות הללו. לעתים נראה כאילו הפנמנו את הרשעה המונחת כביכול ביסודו של עם ישראל. יש והדבר נעשה בשתיקה, אבל יש ואנחנו רואים כוחות בעם ישראל שנכנעים להלך הרוח הזה, וגם אם הטענה היא נגד המתנחלים, הוא מכפיש את עם ישראל כולו. על זה אנחנו מתוודים בסליחות.

המעיין בנוסח ברכת "למינים ולמלשינים" רואה כי העלילות הללו על עם ישראל נחשבות כעלילות על ה' בכבודו ובעצמו. אנו מתפללים ואומרים: "וְכָל אוֹיְבֶךָ וְכָל שֹוֹנְאֶיךָ מְהֵרָה יִכָּרֵתוּ". כביכול המשמיצים את ישראל הם אויבי ה'.

בתפילות ראש השנה ויום הכיפורים אנו מתפללים על תיקון הקלקול הזה ואומרים: "וּבְכֵן תֵּן כָּבוֹד ה' לְעַמֶּךָ, תְּהִלָּה לִירֵאֶיךָ". וממשיכים ואומרים: "וְתִקְוָה טוֹבָה לְדוֹרְשֶׁיךָ, וּפִּתְחוֹן פֶּה לַמְיַחֲלִים לָךְ". כנגד מה שאמרו בברכת המינים: "למינים ולמלשינים אל תהי תקווה" אנו אומרים שלדורשיך יש תקווה טובה.

המלשינים שמנסים לעצור את הבנייה בירושלים מצליחים בכך אולי קצת בהווה. אבל ירושלים נבנתה בעבר, נבנית בהווה ותיבנה בעתיד. עוד נזכה והיא תהיה עיר יהודית ויתקיים בה ובנו "שִֹמְחָה לְאַרְצֶךָ וְשָֹשֹוֹן לְעִירֶךָ".