לא סופר סתם

הרב מנחם גולדברג , ה' בתשרי תשע"ו

הרב מנחם גולדברג
הרב מנחם גולדברג
צילום: יח"צ

ישנם מגוון סוגים של חשבון נפש- חשבון נפש אישי, זוגי, משפחתי, עסקי, ציבורי ועוד. אך בטור הבא ברצוני להתייחס לחשבון נפש שאנו כאנשים מאמינים החובשים כיפה בכלל צריכים לעשות, וכל העוסקים בקדושה בפרט.

אמנם אצל רבים כל אדם עם כיפה, מהווה נציג של כל הדתיים עלי אדמות ואכן כך הדבר, עצם היותנו דתיים הנראים כאנשים מאמינים- הסביבה מצפה מאתנו להוות דוגמא ומופת לערכים עליהם התחנכנו ועל כן מצפים מאתנו לעזור יותר, לתרום יותר ובאופן כללי להיות טובים יותר. אבל ישנם אנשים שמהווים באופן מובהק יותר "נציגי הדת"- אלו העוסקים בענייני קדושה, כרבנים, מחנכים, מוהלים וסופרי סת"ם. כאשר דמות מסוימת, מהווה בשביל מישהו "נציג של היהדות" אזי היחס שלו לנציג, הופך ליחס ליהדות.

הגמרא מספרת על סופר סת"ם (לבלר) שבא לר' ישמעאל, וכששמע ר' ישמעאל מה מלאכתו אמר לו: "בני, הוי זהיר, שמלאכתך מלאכת שמים היא שמא תחסיר אות אחת או תתיר אות אחת נמצאת אתה מחריב את כל העולם כלו" (סוטה כ). האחריות של מי שעוסק "במלאכת שמיים" גדולה במיוחד, כי לכל מעשה שלו יש השפעה מעבר למה שנראה בעין.

כשאנו כותבים, האם אנחנו מקפידים על כל פרטי הכתיבה, בלי להתייחס להשלכות הכלכליות של זה? ומאחר ומדובר גם בפרנסה- להקפדה שלנו יש השלכה כלכלית ברורה וטעות קטנה יכולה לעלות לנו ביוקר שכן עלינו אנחנו לגנוז את הפרשיה, ולהפסיד את שכר העבודה הזו, בנוסף לכך- קלף איכותי עולה יותר, וכן בתי תפילין ברמה גבוהה, ורצועות איכותיות. איך אנחנו מתייחסים לאנשים הבאים לקבל את השרות שלנו? האם אנחנו מביאים אותם לחבב את המצווה? האם הם יוצאים אחרי המפגש אתנו עם יותר חיבור לעולם התורני? או אולי להפך- האם אנחנו גורמים להם לסלוד מהחברה הדתית ומוסדותיה?

יש להיזהר מאמירות כגון "הוא ממילא לא הולך להניח תפילין כל יום, אז בשביל פעם אחת בבר מצווה- מה זה משנה אם התפילין כשרות או לא?", אדרבא- יש לחשוב "איזו זכות, הוא יניח תפילין בבר מצווה- לפחות פעם אחת בחיים הוא יניח תפילין כשרות".

מצד אחד- כאנשים העוסקים בקדושה עלינו להיות יותר רגישים וזהירים לנושאים מסוימים שכן כל צעד שלנו העלול לעורר תמיהה והרמת גבה יכול לגרור אחריו ביקורת גדולה כלפי מגזר שלם, אך מצד שני- ככאלה אנו זוכים ומזכים את עם ישראל בספרי תורה, בתפילין ומזוזות מתוך התחברות למצווה וכשליחים. מי ייתן ובשנה זו נמשיך לעסוק בצרכי ציבור באמונה והקב"ה ישלם שכרינו.