חידוש גאולת הקרקעות- דווקא עכשיו!

דניאלה וייס , ח' בתשרי תשע"ו

דניאלה וייס
דניאלה וייס
צילום: יח"צ

עליית תלמידי הגר"א בתקס"ח (1808), הייתה פריצת הדרך הראשונה של ציבור אשר חש את פעמי הגאולה והחליט לעשות מעשה ולעלות לארץ ישראל על אף התלאות הרבות וייסורי ההשתרשות בארץ השוממה.

בשנת תרמ"ב (1882) נפתחה תקופה חדשה בתולדות עם ישראל בה עלו לארץ ישראל 30,000 יהודים מלאי התלהבות ומרץ לחדש חיים יהודיים בארץ ישראל, להפריח שממה, להקים יישובים, לעסוק בעבודת האדמה ולסלול את הדרך לתקומת העם בארצו. בפרק זה החלה ההתעוררות לסחוף חלקים נרחבים של העם בכל תפוצותיו. ההתעוררות החלוצית הזו והצלחותיה בהקמת ישובים בתנאים קשים, ובפיתוח חקלאות נגד כל הסיכויים, הביאה בעקבותיה דיונים סוערים בקונגרסים הציוניים בדבר הצורך להרחיב את שטחי הקרקע עבור ההתיישבות המתחדשת.

בקונגרס הציוני הראשון בשנת 1897 העלה צבי הרמן שפירא את הרעיון להקים קרן לאומית של העם היהודי לרכישת אדמות בארץ ישראל. ארבע שנים לאחר מכן, בקונגרס הציוני ב – 1901, הוכרז על ייסוד הקרן הקיימת לישראל. השלבים הראשנים של רכישת קרקעות הניבו יבול דל יחסית.

במשך 20 שנה נרכשו 25,000 דונם בלבד. אדמות קרני חיטים, אדמות חניתה, ביריה, כנרת ועוד ועוד נרכשו על ידי הקק"ל והיא אף תמכה בשלבים הראשונים של הקמת תל-אביב, העיר העברית שצמחה מן החולות. עם זאת, הפער בין ההתלהבות החלוצית מחד גיסא ושטחי הקרקע המועטים שעמדו לרשות המתיישבים מאידך גיסא, יצר לחץ על ראשי היישוב בארץ ואילץ אותם לשנס מותניים ולעשות מעשה שימריץ את תהליך רכישת הקרקעות.

"הועדה הארצית לתרומות הקרן הקיימת לישראל בארץ ישראל" החלה בתהליך גאולת קרקעות שהגיע להיקפים של מאה אלף דונם בשנה ובהמשך אף למאתיים אלף דונם בשנה. בזמן הקמת המדינה עמדו רכישות הקק"ל על קרוב למיליון דונם.

באותה תקופה, התעוררו שאלות רבות סביב תפקידה של הקק"ל בתוך המציאות החדשה. הקק"ל היתה חיונית דווקא במציאות החדשה של מדינת ישראל בכך שבסמכותה, כמייצגת העם היהודי בכל תפוצותיו, היה לגאול קרקעות ולפתח התיישבות עבור הציבור היהודי. במשך השנים העשירה הקק"ל את מרחב פעולותיה ועסקה בייעור, בטיפול בפרויקטים של משק המים, בעזרה מגוונת לישובים וערים ואף המשיכה בגאולת קרקעות.

מלחמת ששת הימים אמורה הייתה להיות עמדת זינוק היסטורית עבור הקק"ל אך בפועל, המובן מאליו לא התרחש מעצמו, ובשל זהירות פוליטית, פעולות הקק"ל בתחומי יהודה ושומרון הגיעו להיקפים קטנים ובעיקר באזורים הסמוכים לקו הירוק ובאזור ירושלים.
הרי הטרשים ביהודה ושומרון חיכו בדממה מתוחה לגאולתם. 70% משטחי יהודה ושומרון עמדו שוממים לחלוטין כאשר עם ישראל שב אליהם במלחמת ששת הימים.

למעלה מארבעה מליון דונם אדמות מדינה חיכו לגאולה. ואכן, ההתיישבות היהודית שהחלה צעדיה בגוש עציון ובחברון, יצאה לדרך נועזת בעקבות מלחמת יום כיפור והרי הטרשים כוסו אחד אחר השני במרבד של ישובים יהודיים פורחים.

המהפכה העצומה שהתרחשה בלב ארץ-ישראל עוררה מנמנומם הממושך את הכפרים הערביים שסבלו מהזנחה ואדישות מצד הכובש הירדני. חבלי ארץ שלמים החלו להתעורר מתרדמה של מאות שנים. במשך תקופה של 48 שנה קמו 250 ערים וישובים יהודיים ובהם 400,000 מתיישבים. החלה להתפתח חקלאות יהודית מרשימה. הגפן אשר נעלמה מהשומרון בתהליך הרסני של מאות שנים חזרה לפרוח ולתת פריה בשפע. ענפי חקלאות שונים החלו להתפתח. מוסדות חינוך ומפעלי תעשיה ויוזמות תיירות מגוונות הפכו לאבן שואבת לציבור מכל רחבי הארץ. אך האוכלוסיה הערבית לא נשארה אדישה לנוכח התמורות שחלו בשטח והחלה לדחוף לתהליך מואץ של השתלטות על 2 מליון דונם אדמות מדינה.

פרישת ההתיישבות, היקפה ועוצמתה, אשר ינקו השראתם ממנהיגי גוש אמונים ובראשם הרב משה לוינגר והרב חנן פורת זכרם לברכה, יצרו מציאות חדשה בתולדות עם ישראל; עם ישראל חזר אל לב ארצו לא רק ככובש במלחמת נצחון אלא כבעל בית השב אל ארצו שלו, מטפח אותה בחיבה רבה ונאחז בה בעוצמה.

אך המלאכה לא תמה. הארץ נשארה הרבה מאד לרשתה כדברי הקדוש ברוך ליהושע בן נון לאחר 14 שנות כיבוש והתנחלות.
בעשור האחרון ממשיכה תנועת נחלה ליישם את היעדים שהציבה תנועת גוש אמונים - לישב את כל מרחבי ארץ-ישראל . תנועת נחלה אינה מסתפקת בפיתוחם של הישובים הקיימים ומכשירה גרעיני התיישבות המיועדים להקמת נקודות התיישבות חדשות – הר אלישע מדרום לעפרה, ניר-יה – דרומית למעלה שומרון, כוכבא ליד חלחול, רגב – מזרחית לשכם ומקומות רבים נוספים.

במציאות החדשה שנוצרה ביהודה ושומרון, מתעורר מחדש הצורך לחדש תנופה של גאולת אדמות כדי לצאת מהמצור ומההקפאה שנכפו על ממשלת ישראל על ידי ארה"ב ואירופה ועל ידי ההשתלטות הערבית על אדמות מדינה.

מזה מספר חודשים יצאה תנועת נחלה ביוזמה לחידוש הקופה הלאומית לבניין ארץ-ישראל וזאת מתוך מחשבה שחייבים לפרוץ את חומות הגטאות שנכפו על ההתיישבות ביהודה ושומרון. יש לשים לב כי הדריכה במקום ביהודה ושומרון בכל הנוגע ליוזמות התיישבות מקרינה על ההתיישבות בנגב ובגליל שנתקלת בקשיים רבים. תנועת נחלה החלה בהפצת אלפי קופות ברחבי הארץ וזכתה לאהדה רבה. האפשרות שניתנת לכל יהודי לבטא את אהבתו לארץ ישראל ואת רצונו לחזק את האחיזה בכל מרחביה, מעוררת שמחה רבה ומחזקת את האמונה ביכולתו של עם ישראל להיאחז בלב הארץ אל מול ניסיונות חוזרים ונשנים של העולם לקרוע מעם ישראל את מקור החיים של קיומנו בארץ ישראל.

הקרן הקיימת קמה בשעה שגור אריה יהודה קם מרבצו והחל לשוב לארץ ישראל. עתה, מדינת ישראל חזקה ועוצמתה מעוררת השתאות בקרב אומות העולם. עם ההתפעלות מעוצמתה של ישראל גוברים כוחות הבלימה וההרס מצד העולם. לפיכך מתעורר צורך דחוף לנקוט יוזמות שתגרומנה לכך שהמפעל הציוני יואץ דווקא באותן נקודות בהן העולם רוצה לבלום את הממשלה.
אנשי ציבור רבים, ראשי מועצות, ראשי ערים, תנועות הנוער והגופים ציבוריים כמו קוממיות, רגבים, מטות ערים, רבני דרך-אמונה ועוד, הצטרפו ליוזמה של גיוס הון עממי לגאולת אדמות בכל מרחבי ארץ-ישראל.

לפני 100 שנה ההתיישבות בארץ ישראל הייתה בבחינת תינוק רך שנים שאם לא תומכים בו הוא אינו יכול להתקיים. היום, עם ישראל חזק בארצו, אך עם זאת כוחות ההתנגדות העולמיים למדינת ישראל פועלים בעוצמה רבה, ואכן גם עתה - כאז, עם-ישראל נמצא בשעת מבחן גורלית. וכמו פעמים רבות בשעת מבחן ההתעוררות של העם יש בכוחה לנסוך רוח חדשה בממשלת ישראל, להדוף בכוחות מחודשים את לחצי העולם ולצאת לפרק חדש בו תגבר האחיזה של עם ישראל בכל חלקי הארץ וביהודה ושומרון – לב ארץ-ישראל, ביתר עוז.