חזון אפוקליפטי לחג הסוכות

הרב ישי אביעזר , י"ד בתשרי תשע"ו

הרב ישי אביעזר
הרב ישי אביעזר
צילום: עצמי

תופעה אסטרונומית נדירה של Supermoon Lunar Total Eclipse היא "ירח דם" בצבע אדום כהה, תיצפה מעל סוכותינו בליל היום הראשון של "ולקחתם לכם פרי עץ הדר".

ירח מלא באמצע החודש, בנקודה הקרובה ביותר לכדור הארץ, יעבור תהליך של ליקוי, בהסתרת אור השמש מפני הירח על ידי כדור הארץ. כך פרסמו סוכנויות הידיעות.

supermoon של דם, כפי שהוא מכונה בספרות המקצועית, מפנה אותנו לנבואתו של יואל הנביא, המנבא על יום ה' שילֻווה בתופעות אסטרונומיות. לנבואות הנביא יואל יש תפקיד בשבת 'שובה' שלפני יום הכיפורים במקהלות האשכנזים. להפטרת 'שובה ישראל' של הנביא הושע, מוסיפים את "תקעו שופר בציון קדשו צום קראו עצרה", מיואל פרק ב.

והנה המשכה של ההפטרה משבת שובה, בא השנה בפרק ג של יואל במילים הבאות:

"וְהָיָה אַחֲרֵי כֵן אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי עַל כָּל בָּשָׂר וְנִבְּאוּ בְּנֵיכֶם וּבְנוֹתֵיכֶם זִקְנֵיכֶם חֲלֹמוֹת יַחֲלֹמוּן בַּחוּרֵיכֶם חֶזְיֹנוֹת יִרְאוּ. וְגַם עַל הָעֲבָדִים וְעַל הַשְּׁפָחוֹת בַּיָּמִים הָהֵמָּה אֶשְׁפּוֹךְ אֶת רוּחִי. וְנָתַתִּי מוֹפְתִים בַּשָּׁמַיִם וּבָאָרֶץ דָּם וָאֵשׁ וְתִימְרוֹת עָשָׁן. הַשֶּׁמֶשׁ יֵהָפֵךְ לְחֹשֶׁךְ וְהַיָּרֵחַ לְדָם לִפְנֵי בּוֹא יוֹם ה' הַגָּדוֹל וְהַנּוֹרָא. וְהָיָה כֹּל אֲשֶׁר יִקְרָא בְּשֵׁם ה' יִמָּלֵט כִּי בְּהַר צִיּוֹן וּבִירוּשָׁלִַם תִּהְיֶה פְלֵיטָה כַּאֲשֶׁר אָמַר ה' וּבַשְּׂרִידִים אֲשֶׁר ה' קֹרֵא".

הנביא יואל קושר את יום ה' לתופעות אסטרונומיות שיתרחשו באטמוספירה, אך ישפיעו על המתרחש בעולם ובעיקר בארץ ישראל. אפוקליפסה היא היבט גיאו פיזי ומטה פיזי על אחרית הימים, בהשקפה של גאולה ותיקון עולם. נבואות אפוקליפטיות שייכות לחג הסוכות. כך מנבא הנביא זכריה (יד), שאת נבואתו נקרא בראשון של החג: "וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ נֶגְבָּה. .. וְהָיָה יוֹם אֶחָד הוּא יִוָּדַע לה' לֹא יוֹם וְלֹא לָיְלָה וְהָיָה לְעֵת עֶרֶב יִהְיֶה אוֹר".

חג הסוכות ופרשת בראשית הצמודים זה לזה, יוצרים היבט אפוקליפטי על הבריאה וגאולתה. יש להתבונן בבריאה הקשורה לסוכות דרך האפוקליפסה של קץ העולם וחורבנו, המחריב עולם ישן ובונה עולם חדש, המתרחש באותה פרשה של ראשית הבריאה.

חג של שבעת ימים לפני פרשת הבריאה, מַטרים בתודעתנו יצירה בריאה ועשיה בשבעה ימי בראשית. ראש השנה של בריאת אדם ונפילתו בחטא, הוא יום דין ותשובה על הסתבכויות החיים, כאיל נאחז בסבך. תקיעת שופר בתחילת השנה, מיישרת ומביאה לתיקון בקבלת עול מלכות שמים. בסוכות תשבו שבעת ימים באור שבעת הימים. פרי עץ הדר הוא תיקון לפרי עץ הדעת. תהליך הבריאה הצמוד לחגים הקודמים לו, מביא את ההתרחשויות אחרי התהליך שעברנו לתיקון ולשינוי.

אך חדוות הבריאה של עולם חדש בתחילת התורה, מתקדם לחורבנו בסופה של הפרשה. עשרה דורות שהחזיקה הבריאה, הביאו להשחתה ולהתרחקות מוסרית מהיעד הבראשיתי שהוצב לפני האנושות. קץ כל בשר בא לפני, הוא אפוקליפסה עולמית המוחרבת ונהרסת עד היסוד, ובונה תחתיה עולם חדש טוב יותר ונעלה בהתנהגותו, המתקן את מעשיו ומיישר את דרכו. עולם שהגיע לקיצו אחרי עשרה דורות, עניינו ליצוק תודעה אנושית שהתנהגות ציביליזציונית אינה הפקרות. יש יעד ויש ערך לחיים של תרבות אנושית, התובעים מוסר וערכיות. התנהגות מושחתת הדוחה ערכי מוסר, מביאה כישלון נורא של חורבן עולמי.

בראש השנה מתחיל תהליך לאומי של מודעות לבריאה, המסתבכת בהתכחשות עצמית של הכרה בבורא, ואימוץ דפוסי התנהגות של נתק בין אלוקים ואדם. עשרת ימי תשובה ויום הכיפורים מביאים להכרה והפנמה בצורך לשינוי. חג הסוכות הוא תיקון של הבריאה בישיבה בסוכה כנגד שבעת ימי הבריאה, ותיקון של חטא הדעת בנטילת פרי עץ הדר למצווה.

שבעת ימי החג הם ביטוי בינלאומי של אנושות אוניברסאלית שמתחילה לצעוד מהבריאה קדימה. לשבעים אומות בשבעה ימים, יש ייעוד ויש מטרה. הפקרות מביאה מבול. יש להתקדם לקראת היעד האוניברסאלי של תיקון עולם במלכות ש-די. עולם בלי קבלת עול הוא עולם של חמס. להבנת התביעות המוסריות הבינלאומיות, יש צורך לשבת בסוכה, בהתכנסות של לימוד והסקת מסקנות שבעה ימים.

אך היום השמיני הוא ישראלי בלבד. שמיני עצרת הוא יום הלימוד וההתייחדות הבלבדי של האומה הישראלית עם אלוהיה. על שבעת הימים והיום השמיני אמר שלמה המלך בקוהלת (יא,ב): "תן חלק לשבעה וגם לשמונה כי לא תדע מה יהיה רעה על הארץ". יש יחסיות בין השבע והשמונה, בין שבעת הימים ליום השמיני. יש שיתוף מחד ובידול מאידך. יש חלק ישראלי בתוך שבעים אומות, ויש חלק ישראלי מעליהן. "יצב גבולות עמים" מחד "למספר בני ישראל" מאידך.

כשהנביא יואל מדבר על הר ציון, הוא מבודד את ארץ ישראל מכל הארצות ואת עם ישראל מכל העמים. "כָּל הָעַמִּים תִּקְעוּ כָף הָרִיעוּ לֵאלֹהִים בְּקוֹל רִנָּה", אך מצד שני " יִבְחַר לָנוּ אֶת נַחֲלָתֵנוּ אֶת גְּאוֹן יַעֲקֹב אֲשֶׁר אָהֵב סֶלָה"(תהילים מז). יש שיתוף עם כל העמים להכרה וידיעה, אך יש גם שינוי ובידול מכל העמים, של ייחודיות ישראלית שאין לה קשר עם העמים. "עם לבדד ישכון" ו"ה' בדד ינחנו", אין פירושו נידוי והרחקה מן העמים, כי אם שוני ועילוי.

חג הסוכות הוא אירוע בינלאומי השייך לכל אומות העולם, בהתרחשות של תבל ומלואה. שבעים פרים המוקרבים בחג, לשלום אומות העולם הם. "וְהָיָה כָּל הַנּוֹתָר מִכָּל הַגּוֹיִם הַבָּאִים עַל יְרוּשָׁלִָם וְעָלוּ מִדֵּי שָׁנָה בְשָׁנָה לְהִשְׁתַּחֲו‍ֹת לְמֶלֶךְ ה' צְבָאוֹת וְלָחֹג אֶת חַג הַסֻּכּוֹת", אומר זכריה הנביא בהפטרת החג. אך שמיני עצרת הוא החג המבדיל בין ישראל לעמים. שבעים פרים עליה לירושלים ובקשת גשמים המשווים בין ישראל ואומות העולם מחד, ומאידך התבודדות לאומית של העם היושב בציון, בעל התפקיד האחר השונה והבודד מכל אומות העולם.

החזון האפוקליפטי של יואל בהיבט הגאולי של העולם, מבדיל את האומה הישראלית מכל האומות ואת ארץ ישראל מכל הארצות. הפליטה הגדולה בהר ציון ובירושלים תהיה לכל אשר יקרא בשם ה'. באותו אופן ובאותה לשון ניבא גם עובדיה "בהר ציון תהיה פליטה והיה קודש. הפליטה בהר ציון תהיה אחרי חורבן של הר עשיו. המאבק הגדול בין עשיו ליעקב שתחילתו באחיזת העקב, יחתום את מאבק הדורות בין ישראל לעמים.

אך מה שניבא יואל ולא ניבא עובדיה, הוא על האופן האפוקליפטי שיהיה לפני בוא יום ה'. גרמי השמים וזעזועי הארץ, מתבררים מכל נבואות הנביאים. אם בתזוזה ורעידה של אדמה והרים, כנבואת זכריה על הר הזיתים בחג הסוכות, ואם כליקוי המאורות הגדולים היוצרים שינויים מפליגים בהוויה העולמית. שמש של חושך וירח של דם נותנים אותותיהם כבתחילת הבריאה.

ירח של דם הוא ירח של אדום הנשפט בהר עשיו, זורח לנו בחג הסוכות. הופעה נדירה של "Supermoon Lunar Total Eclipse" בינלאומי, מעוררת התרגשות נבואית, במיוחד כשלפני המאה ועשרים למניינם לא נצפה אפילו ירח דם אחד במשך שלוש מאות שנה (כפי שפורסם בכלי התקשורת). נבואות הנביאים האחרונים, מגלות על השתנות העולם לקראת יום ה' של ההופעה הגאולית הגדולה. עולם משתנה לקראת גילוי שם ה' לעיני כל אפסי ארץ.

לזה יש גם ביטויים רוחניים בנבואת יואל, של התחדשות נבואית ישראלית ושל התעלויות רוחניות שלא היו כמותן קודם. "דם ואש ותמרות עשן" כבגאולת מצרים, יתרחש לעינינו בגאולה המתקרבת. מול הקטסטרופה הזאת, תהיה פליטה אלוקית בהר ציון ובגילוי כסא ה' בירושלים. קומו ונעלה ציון אל ה' אלוקינו. ירושלים מתנערת מהגלותיות הארורה, לובשת בגדי תפארת ומתכוננת לשפוט את הר עשיו. הנבואות מתרחשות, תוקעים בשופר גדול, מתכנסים בסוכה הבינלאומית, ויוצאים בחרבות שלופות של לולבים ואתרוגים, לניצחון ישראלי, לפני בוא יום ה' הגדול והנורא.