השתיקה הארורה
השתיקה הארורה

מכיר אותה היטב, את אותה שתיקה הגדושה במבוכה.

טופחת על פניי יחד עם הרוח השומרנית הקרירה,כמה שהיא מוכרת, זאת שגורמת להכל להעצר,חורקת חזק ומשאירה סימנים שחורים על כביש השגרה, השתיקה הזאת שאחרי מטח כדורים, שאחרי חרחורי נשימות אחרונות של זוג הורים שנסתלק בסערה השמימה ובכי ילדים חסרי אונים שחולצו מתוך המוות שנשף בעורפיהם אל מציאות אחרת כזו שאולי לעולם לא יצליחו לעכל לגמרי.

שתיקה שאחריה צורחות ודהורות הצקלקות בכל מיני צבעים אדום כחול צהוב מבשרות ללא התחשבות שמחר נקום
לבוקר שבו ארבעה ילדים יקראו בכל חנוק את הקדיש ויקרעו חולצותיהם וכשישאלו איפה אבא ואמא?? יפגשו באותה שתיקה ארורה!!

ולא, לא הצלחתי להירגע עליתי על הרכב ומצאתי עצמי נוסע הלוך חזור לאורך כל אותו ציר מחווארה ועד בה"ד 3 צופר ומשחרר את העצבים, הכאב והתסכול ומקווה ששום ערבי לא יצליח לנום את שנתו הלילה, אך בעיקר מזעוזע, לא מאמין שזה מה שנותר לנו לעשות בעוד דם יהודי חם ניגר על האספלט מתחנן שלא ישכח מהר כל כך.

ובסופו של יום אין זה מן הנמנע המסכים יכבו והצמתים הזועקים מחאה ישובו להיות גלמודים והכל כאילו ישוב ללבוש כרגיל,

אך יש הדואגים לקחת את אהבת ארצנו ולהפוך אותנו לניסיונים שהרי אותם מתנחלים מסורים כבר ימצאו בכוח האמונה את הדרך להמשיך הלאה. אפשר לחבוט בהם כשמתחשק ולקרוא להם טרוריסטים כשצריך ואל דאגה הם תמיד יהיו שם מוכנים לחטוף ולספוג הכל ומבלי לחוש שוב ושוב אנו נכנסים למערבולת שתביא וכבר מביאה עלינו חורבן ושכול

נוחו בשלום הורים קדושים כעת ילדכם הפכו להיות בנים של אומה שלמה.

#ארץ_אל_תכסי_דמם