מחשבות של סיום החג

הרב שמעון בן - ציון , כ"א בתשרי תשע"ו

הרב שמעון בן ציון
הרב שמעון בן ציון
צילום: עצמי

חג סוכות מסתיים. חלקים גדולים מהחג היו שמחים. סוכה ולולב, שמחת בית השואבה, ברכת כהנים והקהל, טיולים בחיק הטבע.

מאידך חלקו, היה כואב מאוד לעם ישראל כולו. אור וצל שימשו בערבוביה.

בתוך הערפל שעטף אותנו בחג הזה, ובין ענני הכבוד שהקיפו אותנו, עולה מחשבה נוקבת, כואבת.

מאוד ארצה לשתף את הקוראים בהרהור תשובה שלי.

נדמה שאנחנו, הציבור, ובייחוד ראשי העם, מתעלמים מ"פצועים בשטח".

כוונתי, לעצירים המנהליים, ולמורחקים מבתיהם, ללא משפט צדק, ללא יכולת לדעת איך להתגונן כי לא ראו את החומר שהוגש נגדם. גם עורכי-הדין לא מורשים להתבונן בחומר.

הם ומשפחותיהם עברו את חגי תשרי בייסורים, בכאב גדול.

לכאורה, הכל נובע מהרצח המתועב בשריפת הבית בכפר דומא. אך באמת זו הייתה רק עילה ואמתלא ל"עליהום" על קבוצה שלמה מנערי הגבעות וחבריהם.

היום כולם יודעים בעקבות דברי שר-הביטחון שההצתה שם לא באה מתוכנו.

באופן מוזר, וחשוד, לא מגלים לציבור מי באמת ביצע את השריפה.

בפירוש נאמר לאחד המורחקים, שיודעים שאין לו קשר לדומא, אך חייבים לבלום את החינוך שהוא מחנך את הנוער. לזה קוראים חופש ביטוי ודמוקרטיה....

נענשים חברים מתוכנו על דעות ודיבורים. אם יש בסיס לכתב אישום כלפי מי מהעצורים והמורחקים-יוגש כנגדו, ואם לא ישוחררו ויחזרו לביתם!

מדוע לא נשמע קול מחאה מראשי הציבור, שיאמר די ויעצור את המכונה הדורסת ללא מפרע? השב"כ, הפרקליטות, המשטרה והשופטים צריכים לשמוע שהציבור הדתי לאומי שהותקף, מוקיע את ההאשמה נגדו הן הקולקטיבית והן האישית, שלא הוכחה ולא ניתן להתגונן כנגדה.

איננו יכולים לשבת ולשמוח בחגינו אם איננו שומעים את זעקת העשוקים מבינינו.

על מי שלא מזמין אורחים לשולחן החג אומר הקב"ה "וזיריתי פרש על פניכם, פרש חגיכם".

קל וחומר אם ח"ו מתעלמים מכאבים וייסורים של אחים בצרה, אשר חגי תשרי נהפכו להם ולמשפחותיהם לסבל ולכאב!

חג סוכות מסתיים. כעת הזמן לתקן. לא מאוחר. עלינו למחות ולדרוש הפסקת העוול. שחרור והשבה הביתה למי שלא הוגש משפט כנגדו.

"צדק צדק תרדוף למען תחיה וירשת את הארץ...."