מטריד ומאיים

מיכאל פואה , כ"א בתשרי תשע"ו

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי

אנו בעיצומה של מלחמה נוספת וכל ההכחשות לא יעזרו, אבל אותי מטרידה דווקא ההפגנה על זכויות בעלי החיים שהייתה במוצאי שבת.

יש הבדל עצום בין מי שדואג לצער בעלי חיים לבין מי שמנסה לקדם זכויות של בעלי חיים. הראשון הוא אדם שפועל מתוך תודעה מוסרית המבדילה בין בעלי החיים לבני אדם ומתוך כך דורשת מהאדם רמה מוסרית שלא לגרום צער וסבל מיותר מבעלי חיים.

תהיה אדם אל תפעל מתוך אכזריות. לעומת זאת הקולות הנשמעים מתוך ההפגנה אמש הם קולות אחרים לגמרי. התחושה היא שיש העצמה של חוסר כבוד לבני האדם, וטשטוש ההבדל בינם לבין בעלי חיים.

מדובר במהלך לא מוסרי שלוקח את רגש החמלה הטבעי ומפנה אותו לבעלי חיים שלא עומדים בתחרות ומחלוקת עם בני האדם, ומעצים את האכזריות כלפי בני אדם שלא חושבים כמוני "ורוצחים בעלי חיים".

לא מדובר במשהו חדש, גם בגרמניה הנאצית פרחו אגודות צער בעלי חיים ואפילו הפירר היטלר ימ"ש היה כמדומני ראש אגודה כזו. ההפגנה נראית יפה ולהיות צמחוני או טבעוני זה במובן מסוים לחזור לימי בראשית לאדם הראשון שהיה כזה. אין לי ספק שהשותפים בפעילות זו רובם אנשים עדינים וטובים אבל הסיסמאות ודרך הפעולה מדאיגים אותי יותר מהמלחמה עם הערבים.

החשש שנאבד כחברה את עמוד השדרה המוסרי האנושי ונהפוך לחברה בה ניתן בשם הדאגה לבעלי חיים לטרוף בני אדם או כמו שכבר קרה אתמול בהתעלמות מהרציחות המתועבות שאנו חווים בימים אלו.

חשש זה מטריד ומאיים. יש להוקיע את הסיסמאות כמו אכילת בשר היא רצח ודומיה. יש להבדיל בין הרצון שלא להיות אכזריים לבין הזכות להשתמש בבעלי החיים לצרכיים האנושיים. יש להוקיע ולשרש כל טענה המשווה בין בעלי חיים לבני אדם. אמירות אלו מציבות אותנו בפתחה של שואה מוסרית.