היכן הקו האדום?
היכן הקו האדום?

יש המבקשים שקט, שכל מה שהם זקוקים לו הוא ששגרת חייהם לא תופרע יתר על המידה

רפרוף מהיר באתרי החדשות,פעימות לב כבדות כאשר ידוע על אירוע ונשימה לרווחה כאשר לבסוף מדובר "רק בפצועים", צוללים חזרה לשגרה עד הפעם הבאה, בימים אלה אותו שקט הגיע לקיצו וכבר אין מדובר בצרת יחידים הגרים אי שם מעבר לקו הירוק אלא לכל אחד ואחת מאיתנו החיים במדינה בה המענה לטרור לא קיים!!

ואולי החיפוש אחר השקט הוא שורש כל הטירוף בו אנו נמצאים והאירועים האחרונים הם רק החמרה של מחלה הדוגרת בנו מאז שאנחנו רק זוכרים את עצמנו אותה מדינה קטנה ושורדת המרבה להתנצל על קיומה,טובה ומרצה את הסובבים אותה
בעד אשליית העצמאות והזכות לנשום

שקט שמטייח לנו את המציאות כאילו עוד אפשר לסבולה

דמם של משפחת הנקין וזעקות יתומיהם
דמם של נחמיה לביא ואהרון בניטה ואלמנותיהם והרשימה ארוכה מדי,
מדממת מדי, מתחננת מדי, שנחדל מהחיפוש השקרי והחולה אחר השקט שמחביא בתוכו עוד ועוד טרור עוד ועוד קידוש המוות ועריפת החיים ממקורם הבריא והנורמלי

אין אנו חפצים בשקט!!!!!
אנו חפצים בחיים שוקקים נטולי פחד
אין אנו חפצים במבצעים עם שמות מפוצצים
אנו חפצים בהכחדת הטרור לא בהרגעתו
אין אנו חפצים לבנות את ביתנו ולהקים את ישובנו וערינו תחת שמם של אנשים יקרים שנרצחו או נפלו בקרב מבוזבז והפכו לאנדרטות ומצבות
אנו חפצים לבנות ולהתפתח בכדי לבנות
ולהתפתח ותו לא, לא כתשובה ציונית הולמת
ולא כניצחון על הטרור, אלא בשם החיים הפשוטים והנורמטיבים המוכרים לכל מדינה באשר היא מדינה.

שמעתי רבים מדברים על הקו הירוק מי לפניו ומי אחריו ואולי הגיע הזמן והעת לשאול
היכן הוא הקו האדום!?!?!?!
הקו שבו הסימני שאלה הופכים לסימני קריאה
הקו שבו אנחנו מפסיקים לחשוב על איך לא למות ומתעסקים באיך לחיות בכל העוצמה כאשר ראשנו מורם וגאה.

הקו האדום הזה הוא אנחנו וכאשר ההנהגה מתנערת מתפקדה מחובתנו לדרוש ולהציב את הקו הצבוע בדמם השפוך של כל עמנו לאורך דורות והלב הישראלי הנלחם על חייו מתחנן:

אנא צאו צאו מביתכם
אל תשארו להביט מן המסך הזוהר
אל תכנעו לשגרה העמוסה\משכיחה
צאו מביתכם וקחו עמכם דברים
שלט או נרות,
משרוקיות ושאר
דברים מרעישים
תהילים וילדים
שבו על הכביש
או תעמדו בשוליו
תדברו תצעקו תתפללו
תדרשו תשאלו תבקשו

לא עוד כצאן לטבח.