רבני גלות ואנשי גאולה

מיכאל פואה , י' בחשון תשע"ו

מיכאל פואה
מיכאל פואה
עצמי

לאחר שחרור הר הבית המקום אשר בחר בו ה' בשנת תשכ"ז, היה קשה לעכל את עוצמת השינוי בו הפכנו כעם מאורחים בהר הבית לריבון במקום.

הזהירות מהכניסה למקום הקודש הייתה טבעית ואף אחד לא חשב על המשמעות הריבונית של הדבר. בדיעבד מסתבר שזהירות זו עלתה לנו במחיר כבד. התנכרות של רבים מאיתנו מהחובה "לשכנו תדרשו ובאת שמה", והשתלטות מוסלמית על סלע קיומנו מתוך הבנה עמוקה שאחיזה במקום הקדוש ביותר ל"יהודים" בהסכמת ושותפות "הישראלים" שומטת את הקרקע המוסרית מאחיזת האחרונים בכל הארץ.

פרסום הכרזה המחודשת על איסור עליית יהודים להר הבית, בימים אלו על רקע המלחמה על ריבותינו במקום היא אמירה שונה בעליל. בתודעת הגלות נשאלו רבנים על עליית יהודים להר הבית, כי ביחס לנכרים לא הייתה יכולה להישאל שאלה.

אולם כאשר אנו הריבון השאלה מי רשאי לעלות להר היא לא שאלה פרטית אלא שאלה ציבורית. באחת מהישיבות הראשונות של ועדת הפנים של הכנסת שדנה בנושא עליית יהודים להר הבית שאלתי את הרב רבינוביץ' שבה כנציג הרבנות הראשית האם רק ליהודים אסור לעלות להר או גם לנוכרים? הרב ניסה להתחמק באמירה שהם פוסקים רק ליהודים. המשכתי ולחצתי בטענה שהרבנות פוסקת למדינה ולא רק ליחידים, והיות ואסור לנוכרים לעלות במקומות מסוימים בהר, הרבנות צריכה לומר זאת. הרב פשוט השתתק ומאז לא הופיע יותר בדיונים על הר הבית.

לו הרבנים החותמים על הכרוז היו פועלים ביושר הם היו צריכים לכתוב שאסור לאף אדם כולל המוסלמים לעלות להר. אמנם לשיטת הרבנים המתירים עליה להר הבית ויש רבים כאלה, יש גם היום מקומות בהם גם לנכרים מותר להיות, אולם לשיטת האוסרים – רבני הכרוז דבר פשוט הוא שבמקום בו ליהודים אסור לעלות אפילו בטהרה, רגל נוכרי לא תדרוך. איסור זה היה צריך להיאמר באופן ברור לראשי המדינה ולכוחות הביטחון שאמורים לשלוט בהר. ברור אם כן שפרסום הכרוז המחודש במתכונתו בימים אלו אינו הלכתי אלא פוליטי, ומשמעותו הוא תמיכה באמירה של הערבים כי הגורמים לשפך הדמים הם היהודים העולים להר הבית.

ההיסטוריה היהודית מכירה רבני גלות כאלו מימי המרגלים במדבר , ועד הרבנים שקראו להישאר בגלות במאה השנים האחרונות עד ש-ה' בעט בנו והביא אותנו חזרה לארצנו. מול רבני גלות אלו שמחוסר הבנה ובלי כוונה יוצקים דלק למנועי השנאה והרצח שסביבנו, עולה קול המון כקול ש-ד-י שמתעורר בתקופה האחרונה לחזור לכור מחצבתנו למקום אשר רק בגללו יש משמעות לכל קיומנו כאן. דבר ה' אשר הבטיח את חזרתנו לארצנו בקיבוץ גלויות כפי שאנו חווים בדור זה ופריחת הארץ אשר נותנת פרותיה בעין יפה כפי שלא היה מאז עזבנו את הארץ התקיים על ידי יהודים שלא שעו לכרוזי רבני הגלות.

כך גם דבר ה' לבניית בית ה' במקום אשר בחר בו לשכן שמו, כדי שאנו נקרא משם בשם ה' לכל העולם ונביא ברכה ושלום לעולם יתממש על ידי אותם יהודים-ישראלים שלא ישעו לעצה הרעה הזו ויעלו בקדושה וטהרה להר.