תפילה בהר הבית למען השלום

הרב איתי אליצור , י"ב בחשון תשע"ו

הרב איתי אליצור
הרב איתי אליצור
צילום: עצמי

קבוצה גדולה של אנשי רוח חתמה על מודעה האומרת: "אנו יהודים ויהודיות הלומדים ומלמדים תורה שנים רבות והרואים בתורה עץ חיים למחזיקים בה, מתנגדים לכל פעולה בשם הדת והאמונה באלהים שמגבירה את העוינות ואת האלימות בירושלים ובישראל. מקדש ה' הוא מקדש של חיים ושל שלום וכל אלימות או שחיתות מביאות לחורבנו".

יפה מאד, עד כאן אני יכול להסכים עם כל מלה. אין ספק. צריך לדרוש מיד מהגורמים הפועלים באלימות למען הר הבית, שיחדלו מיד מאלימותם. קרי: יפסיקו לדקור יהודים ברחובות או לדרוס אותם. ויחדלו מכל צעד אלים. מצוין. אני חותם.

אבל קריאה בהמשך המסמך מזמנת הפתעה. לפתע מתברר שהמסמך בא בדרישות לא אל הצד האלים. אלא דווקא אל היהודים. הקורא את המשך המסמך מתרשם שהיהודים הם אלה שמעוררים את האלימות בירושלים. כנראה היהודים הם אלה שנושאים את דרשות ההסתה במסגדים, הם אלה שמעודדים נערים לקחת סכינים ולצאת לרחובות. הלא כן?

מדוע אותם "יהודים ויהודיות הלומדים ומלמדים תורה" חושבים שאת דרישותיהם צריך להפנות דווקא אל היהודים? האמנם הם סוברים שהיהודים הם אלה שאשמים בכך שהגויים רוצחים אותם?

שתי תשובות בדבר. ראשית, אותם יהודים ויהודיות המבקשים להציג תפישה של שלום, אי שם בעומק הכרתם מתייחסים אל הערבים בגזענות. לפי תפישתם, הערבים הם לא בני אדם בעלי רצון שהחליטו אסטרטגית שאלימות תועיל להם כדי להשיג את מטרתם. בעיניהם, הערבים הם יצורים פרימיטיבים וחסרי רצון, שאם נוגעים בהר הבית – אין להם ברירה. האינסקטינטים החייתיים שלהם לא מסוגלים לפעול אלא באלימות. אם רצוננו לעצור את אותה אלימות, אין ברירה, צריך להפנות דרישת אל בני האדם. כי הערבים, שסוף סוף הצליחו להחזיק בידיהם את הרכוש הקדוש ביותר ליהודים, לא יסבלו פגיעה בסמל הניצחון הגדול ביותר שלהם על היהודים. הם רוצחים כי זה הטבע שלהם. את הדרישה למניעת אלימות יש להפנות אל היהודים.

שנית, אותם יהודים ה"לומדים ומלמדים תורה", לא באמת רוצים את הר הבית ואת המקדש. הם מעדיפים את התורה שלהם בלי כל מיני דברים קדושים כאלה. זה מפחיד אותם. לכן, הם ששים על ההזדמנות שנקרתה בדרכם, ומכריזים שאין לתת ליהודים להתקרב להר הבית. לא שאנחנו פוגעים בזכותם, חלילה, אלא למען השלום. (ותודה לך חאלד).

מי שהשלום יקר ללבו, ואינו מזלזל באינטלגנציה של האויב, מבין שהטרור ימשך כל עוד האויב ילמד מנסיונו שהטרור משתלם לו. לכן, אם רצוננו בשלום, עלינו ליצור מצב שבו מי שמעודד טרור לעולם לא ירויח ממנו אפילו דבר קטן. להפך, כל ארוע טרור יפגע באינטרסים הלאומיים שלו פגיעה בלתי הפיכה. (היא חייבת להיות בלתי הפיכה. אחרת הטרוריסט מיד יבין ששוה לו לעסוק קצת בטרור, אח"כ הפגיעה תתהפך). כל מודעה כמו שפורסמה השבוע מרחיקה את השלום ומעודדת את הטרוריסט לעסוק בטרור. "שוה לי" מחייך לעצמו הטרוריסט, "ראו, היהודים נותנים לי את מבוקשי, והם בעצמם כותבים שזה בזכות הדקירות. וואלה משתלם".