לא ניתן לכם !

768 יהודים נרצחו ו- 5362 נפצעו ב- 17,366 התקפות טרור מאז ה- 29 לספטמבר שנת 2000 (את הנתונים האלה פרסם דובר צה"ל). קורבנות יהודים במלחמה עקובה מדם שהבאנו על עצמנו.

אל"מ (מיל.) משה לשם , י"ב באייר תשס"ג

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
768 יהודים נרצחו ו- 5362 נפצעו ב- 17,366 התקפות טרור מאז ה- 29 לספטמבר שנת 2000 (את הנתונים האלה פרסם דובר צה"ל). קורבנות יהודים במלחמה עקובה מדם שהבאנו על עצמנו.

על מספר גדול של מעשי טבח לא הגיבה ממשלת ישראל. "אסור לבצע פעולות שעלולות להפריע לכוחות הקואליציה בראשות ארה"ב בהכנותיהם למלחמה בעיראק "כך האכילו אותנו בתירוצים.

המלחמה בעיראק הסתיימה, ועכשיו התפנו כולם "לעסוק" בישראל, בפעולה דיפלומטית מקיפה תוך הפעלת לחץ מתעלים את ישראל לצעוד אל חורבן.

ממשלת ישראל, זו שהעם היהודי בחר בה וסבר שתצילו מאסון אוסלו, ממשלה זו והעומד בראשה מוכנים לקבל את "חזון בוש", חזון "מפת הדרכים", שבעיניו מובילה לשלום ואילו אני וחברי אומרים וזועקים כי מובילה היא לחורבן. מפת הדרכים גרועה עשר מונים מאסון אוסלו.

אבל הם בשלהם, הם אומרים: הנה מתבצעת "דמוקרטיזציה" אצל הפלסטינים, הוכתר ראש ממשלה, אבו-מאזן. ואני אומר לכם ששום דבר לא השתנה, אבו-מאזן חבר בכנופיית טוניס, רב מחבלים בחליפה, זאב בעור כבש, הוא מתואם עם רב המרצחים עראפת וימשיך את דרכו. ואילו אצלנו הוא מתקבל כאדם שמסוגל להפסיק את הטרור ולהוליך לתקופה חדשה. כך מאכילה אותנו התקשורת הישראלית בשקרים, בגיבוי פטפוטי הפוליטיקאים שרק אתמול בחרנו בהם.

אריאל שרון אומר שהוא סומך על אבו- מאזן, "הוא מכיר אותו", הוא מסוגל לעשות סדר. כמעט ששמעתי את דברי רבין המנוח כשאמר: שהרשות הפלסטינית תעשה סדר בלי בג"צ ובלי בצלם.

אבו-מאזן מצידו ממשיך באותו קו של עמיתו לנשק רב המחבלים ערפאת, הוא מדבר על מדינה פלסטינית שבירתה ירושלים, הוא מדבר על זכות השיבה הוא רואה בצבור המתנחלים אויב שצריך להרוג אותו. הוא, אבו מאזן, לא מסתיר דבר. אבל ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, שמוכן היה לשכוח שאבו- מאזן הוא טרוריסט כפי שערפאת הוא טרוריסט, שאבו מאזן הוא מכחיש שואה מהגרועים, עכשיו הוא גם מוכן לפגוש את האיש שאמר שמתנחלים הם בני מוות ועל פי כלל זה נשלחו חוליות פתח' לרצוח מתנחלים, כך נרצחו גדעון ליכטרמן וציון דוד הי"ד. התקשורת בחלקה פרסמה הודעות מתעות שהחמאס ("אויב השלום") לקח אחריות. אבל למעשה היו אלה חוליות פתח' ארגונו של ערפאת ואבו מאזן.

מעצם נכונותו של אריאל שרון לפגוש במוצאי שבת את אבו-מאזן הוא מפקיר את דמם של מתיישבי יש"ע, אחיו היהודים.

שום תגובה צבאית, כלום! יהודים נטבחים וראש הממשלה עומד לפגוש את משלח הרוצחים. עכשיו אומרים לנו: "אסור להגיב כי תגובה רצינית תחליש את אבו-מאזן". גרוע מזה מעניקים מחוות, שוב שחרור אסירים ערבים מבתי כלא שלנו, הסרת סגר, אישור כניסה לפועלים ערבים לשטח ישראל, מחוות שירפדו בדם יהודי, מהלך שגוי ואסון ידוע מראש.

ואנחנו? כאילו שיתוק אחז בנו. צופים במאורעות ולא מגיבים. חוטפים את המכות ועדיין לא מתעוררים. לצערי המחזה הנפוץ יותר הוא שאנחנו מגיבים אחרי שהמכה כבר נחתה ומנסים לרפאה, במקום להקדים רפואה למכה.

כך נחתה עלינו גדר ההפרדה שיוצרת גבול עבור המדינה הפלסטינית שראש ממשלתנו מוכן להקימה. כי לא נלחמנו בה כשהייתה רק ברמה של רעיון מטורף של חיים רמון ואהוד ברק. רבים אמרו אז "זה לא יקרה" וזה קרה. ולהזכיר לכם שרעיון מדינה פלסטינית היה מחוץ לקונסנזוס היהודי, "שתי מדינות לשני עמים", הייתה סיסמת רק"ח, מפלגה קומוניסטית ערבית, והנה סיסמת הקיקיונים הפכה ל"חזון". כך גם מתקדמת תוכנית מפת הדרכים, רוב הציבור שמע רק את הכותרת. וכשם שהסכם אוסלו לא היה הסכם שלום ולא הוזכרה בו המילה שלום אפילו פעם אחת, אבל אצלנו הפכו את השם אוסלו למקביל לשלום. כך גם עכשיו נראה שרוב הציבור אינו מבין ויודע מהי אותה מפת דרכים, הציבור לא מתעמק בקריאת מסמכים וגם רוב הפוליטיקאים לא נכנסים לעובי הקורה, ומפת הדרכים הופכת לחזון של שלום.

כשהתנגדנו להסכם אוסלו כינו אותנו "פחדני השלום" ועוד שמות גנאי. גם עכשיו ינסו לעשות זאת לכולנו.

אם נשב ונשתוק ולא נערך, אנחנו עלולים למצוא עצמנו שוב באיחור גדול בהכנות למאבק על ארץ ישראל.

המאבק צריך להתבצע במישורים אחדים וצריך להתבצע בכל אמצעי חוקי שעומד לרשותנו.

א. לפקוד את חברי מרכז הליכוד, מרכז שברוב סוחף אמר לאריק שרון "לא למדינה פלסטינית". מרכז זה צריך עכשיו לומר דברו שוב.
ב. חברי המרכז, חברי הכנסת, שרי הממשלה ממפלגות הליכוד ומפלגות לאומיות צריכים להיות תחת לחץ מתמיד. הם שכניכם. כתובתם ידועה, ואפשר להגיע אליהם לדבר איתם, לכתוב להם או לטלפן אליהם.
ג. יש להציב שלטי ענק בכניסות לישובים עליהם כתוב "מכאן לא נזוז בחיים". עשינו זאת במאבק בגולן. יש ישובים שהציבו שלטים כאלה גם ביש"ע. יש להציב אותם, למעננו ולמען יבינו קברניטי המדינה כי אין לנו כוונה להיעקר מבתינו.
ד. יש להדביק סטיקרים "לא למדינה פלסטינית" על כל כלי רכב שלנו ולעודד גם את חברינו לעשות זאת. סטיקרים יסופקו על ידינו לכל מי שירצה. טלפון 6792343 (02)
ה. יש לקיים שיחות בישובים ובמאחזים ולהיערך למקרה שחס וחלילה מישהו ירצה לעקור ישוב או מאחז. יש לתכנן זאת לא בהיחבא, לא במחתרת. אנחנו אומרים ונגיד : לא ניתן לכם! לא ניתן לכם לעקור אותנו. לא ניתן לכם לעקור את המפעל הציוני ביש"ע.
ו. יש לקיים משמרות מול בית ראש הממשלה
ז. משמרות מול כל מי שתומך במפת הדרכים
ח. לקיים משמרות מול מבקרים אמריקאים כמו מזכיר המדינה האמריקאי ואחרים ולומר להם "מפת הדרכים" אינה מובילה לשלום, היא מובילה לחורבן ארץ ישראל. או בכרזות באנגלית : ROAD MAP= ROAD TRAP .
ט. לא ניתן לכם להגביל את התפתחות הישובים! פרעה רצה להגביל את הילודה והגידול הטבעי של העם היהודי. אנחנו לא ניתן למהלך כזה לחזור שוב.

את הפעילות צריך לבצע ברמת הישובים, מועצת יש"ע וכל הארגונים של אוהבי ארץ ישראל. עלינו להתחיל בפעולות עכשיו כי כעת אנחנו בדקה לפני חצות.

אני משוכנע שאם נתעורר כפי שפעלנו בתקופות קשות אחרות, נמנע את האסון העומד מול פתחנו.

ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !!



אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".