קולות שלא שומעים

על העצרת בכיכר רבין, חוק הגיוס, סטארט-אפים למלחמה בעוני והפרשה. טורה של סיון רהב מאיר מתוך "ידיעות אחרונות"

סיוון רהב מאיר , כ"ה בחשון תשע"ו

סיון רהב-מאיר
סיון רהב-מאיר
צילום: ללא קרדיט

1.      במוצאי שבת דיברה שרה רוזנפלד בכיכר רבין, על בנה מלאכי שנרצח, ועל עם ישראל. למחרת, ביום ראשון בערב, דיברה הילה ערמוני באזכרה בירושלים, על בתה נעמה שנרצחה, ועל עם ישראל. אלה היו שני נאומים מרתקים, מלאי השראה ורגש. שתיהן מתנחלות.

רוזנפלד גרה בכוכב השחר, ערמוני בפדואל. רוזנפלד היא מטפלת זוגית ומשפחתית. לכן דיברה על המשפחה הגדולה הזו, שבה כולנו אחים וצריכים ללמוד להסתדר ואפילו לאהוב. "כמטפלת אני משתדלת לתת מקום, אני לא נבהלת מריבוי דעות וקונפליקטים. אני תמיד שואפת להגיע בסוף התהליך למציאות של כבוד הדדי בין כל חברי המשפחה, למרות השונות. שלומי קשור בחוט לשלומכם", ציטטה משיר של המשוררת זלדה, מול קהל הרבבות.

"בעיני אין דבר נוראי מכך שאדם, ילוד אישה כמוני, מחליט לגדוע חיים של אדם אחר. ויחד עם זאת ברור לי שאין כדור ואין סכין שיצליח לחתוך את הקשר החי שבין חלקי העם הזה".

ערמוני היא מורה לספרות. היא ציטטה מצ'כוב ומהמשוררת רבקה מרים, ובנתה נאום שכולו שירה ותפילה. "אבא שלך ואני", אמרה ופנתה לנעמה, "בחרנו לדבוק בחיים, למען החיים. את היגון ללא סוף וללא גבול להניח בצד בינתיים. לגדל את ארבעת ילדיכם באמונה. וכשקשה לנו, אנחנו נזכרים בציטוט המופלא ששלחת לנו, על כך שנתינה צריכה להיעשות בלי ציפייה לתמורה. על כך שאין לצפות שלחיצה על כפתור תפעיל את הילד, אלא רק לתת, כמתנת חינם".  

כמה ביטחוניסטים ומומחים ופוליטיקאים מרכיבים את פס הקול שלנו, וכמה מעט דיבורים כאלה.

2.      רק שמונה ח"כים הגיעו ל"כנס החירום" השבוע בכנסת נגד השינויים בחוק הגיוס. ח"כים יודעים היטב לזהות הזדמנויות עם פוטנציאל תקשורתי טוב. לא סתם הם לא באו. הנושא לעוס ומאוס, גם לדעתם. לשווא מנסה יאיר לפיד להפיח בו רוח חיים. בוגי יעלון, אדם שמבין קצת יותר בצה"ל ובצרכיו, שואף לחוק חדש, אחראי יותר, פרקטי יותר. הוא יודע שאין טעם בכפייה, להיפך, ושהמגזר החרדי עומד בכל היעדים שהוגדרו. באותו בוקר התפרסמו נתונים מספריים, שסתרו גם הם את הפופוליזם הפוליטי: משרד הכלכלה דיווח על זינוק בתעסוקת גברים חרדים בעשור האחרון (מ-33% ל-49%). אצל הנשים החרדיות, הנתונים הדהימו את החוקרים: היעד שנקבע בתחום הזה לשנת 2020 הוא 63% תעסוקה. הנתון עליו דווח כבר השבוע הוא 74%.

יועץ התקשורת החרדי הצעיר דוד רוזנטל ניסח זאת השבוע היטב: "תבינו, יאיר לפיד לא הוסיף אפילו חייל חרדי אחד. להיפך, הוא האט את המגמה שהחלה הרבה לפניו של צמיחה במספר המתגייסים החרדים. לפיד לא הוציא חרדים לשוק התעסוקה, הוא דווקא פגע במגמת היציאה לתעסוקה שהחלה הרבה לפניו. לפיכך, אין שום אפשרות שהחוק החדש 'יפגע בשוויון בנטל', כמו שלפיד טוען בציניות, כי השוויון הזה לא קודם כלל על לפיד. אי אפשר לפגוע ביציאה לתעסוקה שהוא כלל לא יצר. הוא מנסה לנכס לעצמו תהליכים שקורים יפה מאוד בלעדיו, והיו חזקים יותר אילו כלל לא היה קיים".

3.      המילים "סטארט אפ" ו"עוני" נשמעות סותרות. ביום שני השבוע בכנס "חדשנות בטיפול בעוני" בבנייני האומה בירושלים – ניסו לחבר ביניהן. אם אנחנו כזאת מעצמת הייטק, שאלו אנשי ארגון "כתף לכתף" שאירגנו את האירוע, איך אפשר להיעזר בכך ולהתמודד עם העוני? כיצד הרוח היזמית והיצירתית של ישראל יכולה לסייע לחברה? אחד אחרי השני עלו יזמים חברתיים לבמה להציג סטארט אפים לטיפול במצוקות חברתיות.

אמיר נתן מחברת value makers פתח את ההרצאה שלו עם שקף שעליו נכתב: "אתה חייב כסף לבנק? אין לך עבודה? אין בעיה, הבנק יעזור לך!". הקהל צחק, ונתן התחיל להסביר: "אדם שהופך לחדל-פירעון גורם להפסדים גם לבנק, גם למדינה וכמובן גם לעצמו. האינטרס של הבנק הוא לא להפוך אותו לחדל פירעון, אלא לעזור לו. זה נשמע הזוי, אבל בפיילוט שלנו עם בנק לאומי, כשאנשי הגבייה מתקשרים לאדם בחובות, הם מציעים לו עזרה. הבנק מחבר אותו לתכניות תעסוקה ומחזיר אותו לשוק העבודה. בהתחלה לקוחות הבנק חושבים שעובדים עליהם, אבל זה אמיתי. לא המצאנו כלום, רק שכנענו את הבנק שזה האינטרס העסקי שלו, וזה כמובן האינטרס החברתי של כולנו. בכמה אלפי שקלים אתה מחזיר את האדם למסלול, בליווי של הבנק".

אביעד הומינר הקים את חברת "תלושי" אחרי שפגש מאבטחים במוסדות חינוך, עובדי קבלן, והסתכל בתלוש השכר שלהם: "המעסיקים הופכים את תלושי השכר ליותר ויותר מבלבלים, בכוונה. עבור רוב האנשים מדובר בסינית. אנחנו לא שואפים ללמד את כולם לקרוא את התלוש, אנחנו רק קוראים להם לצלם אותו, לשלוח אלינו, והמערכת שלנו כבר תמצא את הפרות השכר אצלם. תוך שניות אנחנו מגלים בעיות בתחום הפנסיה, הוותק, השעות הנוספות ועוד. בתקופת הניסוי חסכנו לאנשים אלפי שקלים. אנשים פשוט לא מקבלים את מה שמגיע להם, וחבל".

יעל עמאר מ"הקרן לידידות" סיפרה על הפיתוח של "911 חברתי". 911 הוא המספר של קו החירום בארה"ב, ועמאר סיפרה שנזקקים רבים רק צריכים קו כזה, בסבך הבירוקרטיה והנתונים והעמותות. "אנשים במצוקה נמצאים במבוך. הם לא יודעים מה מגיע להם, למי לפנות, מתי לבוא. אנחנו רוצים להיות שם כדי לחבר בין הפתרונות לבין הבעיות. אנשי שירות הלקוחות שלנו יבינו מה באמת הבעיה, וכבר בשלב הפיילוט ראינו כמה קל לפעמים לעזור ולתווך ולהנגיש".

עוד ועוד אפליקציות ותכניות הוצגו שם, וגם מומחים בינלאומיים הגיעו, ללמוד וללמד. "ישראל צריכה להוביל גם בתחום הזה", אמר לי אחד המארגנים. "כשאנחנו אומרים 'כי מציון תצא תורה', הכוונה היא גם לדברים כאלה".

השבוע לא צריך פרשנים. פרשת השבוע, פרשת "חיי שרה", כל כך פשוטה ויפה. הלוואי שנפנים את המסרים הרגילים שלה, שחור על גבי לבן, בלי דרשות ופלפולים.

נתחיל באודישן: איך מלהקים את מי שעומדת להמשיך את השושלת, ולהיות אחת מאימהות האומה? אליעזר, עבד אברהם, יוצא לחפש שידוך ליצחק אבינו, והמבחן הוא אחד בלבד - חסד. הדבר היחיד שמעניין אותו הוא האם המועמדת רבקה דואגת לאחר, יוצאת מעצמה ומסתכלת על מה חסר למי שנמצא לצידה. הוא מגיע עם הגמלים שלו אל הבאר, ושמח לגלות שרבקה מזדרזת לתת לו לשתות, ומשקה גם את הגמלים. תשומת הלב הזו שלה למצוקה הקטנה שלו – מכניסה אותה אל משפחת אברהם אבינו, ובעצם אל הנצח.