הסכסוך הישראלי-פלסטיני בעיני הרמב"ם

הרב ד"ר אדיר דחוח-הלוי , כ"ז בחשון תשע"ו

יהדות לבן ריק
לבן ריק
צילום: ערוץ 7

מקובל לחשוב שהסכסוך הישראלי–פלסטיני החל בעקבות ההתעוררות הציונית לפני כ-100 שנים, ברם, יהודים סבלו מרדיפות ונגישׂות מצד המוסלמים אלפי שנים לפני שצורר היהודים חאג' אמין אל חוסייני הוליד בשנות השלושים את "העם הפלסטיני".

הבנת מניעיהם ושאיפותיהם של קיצוני המוסלמים ושאר שונאי ישראל נחוצה להמשך קיומנו ולשגשוגנו הרוחני והכלכלי בארץ ישראל. ולא פחות חשוב להמשך קיומנו, היא ההבנה הכואבת, שבכל התקופות היו יהודים מקרבנו שפנו נגד בני עמם, ופעלו בתקיפות ובאכזריות כדי להחליש ולהכרית את עם ישראל. הבנת מקור שנאתם העזה של שונאי ישראל מבית ומחוץ הכרחיתלהמשך קיומנו והצלחת יישובנו כאן בארץ ישראל.

דרך עיון בהתמודדות הרמב"ם עם רדיפות המוסלמים הקנאים והמשומדים שהיו בתקופתו, ניתן ללמוד רבות על מניעיהם האמיתיים של קנאי האסלאם ושאר שונאי ישראל. תובנות הרמב"ם חשובות מאד, הואיל והן מחזקות את עמידתנו הרוחנית כנגד הטירוף האסלאמי צמא הדם של דאעש וארגונים נוספים.

עמידתנו הרוחנית היא הסוד והיסוד להמשך קיומנו כאן בארץ ישראל, ואין כל ערך לכוחות צבא, חזקים ומשוכללים ככל שיהיו, אם מפקדיהם ומנהיגיהם אינם מבינים את מניעי האויבים שטובחים בנו, ואם אין בהם רוח עוז ואמונה עמוקה בצדקת הדרך,וכפי שנתנבא זכריה: "וַיַּעַן וַיֹּאמֶר אֵלַי לֵאמֹר זֶה דְּבַר ה' אֶל זְרֻבָּבֶל לֵאמֹר לֹא בְחַיִל וְלֹא בְכֹחַ כִּי אִם בְּרוּחִי אָמַר ה' צְבָאוֹת" (ד,ו).

רקע על אגרת תימן

לפני כ-850 שנה שלח הרמב"ם אגרת ליהודי תימן. באגרת זו, הרמב"ם מחזק ומעודד את יהודי תימן שהיו במצוקה קשה.באותה תקופה, סבלו יהודי תימן מרדיפות קשות מצד המוסלמים הקנאים שקרנם עלתה באותם ימים, ומצד יהודים חלושי אופי שנשתמדו ואשר רדפו את אחיהם ומסרום לגויים.

מהתבוננות בדברי החיזוק שכתב הרמב"ם באגרתו ליהודי תימן, עולה תמונה היסטורית רחבה אשר שופכת אור על יחס הגויים לעם ישראל בכל הדורות, ועל מניעיהם ושאיפותיהם. להלן רקע כללי על האגרת מתוך דברי הרב יוסף קאפח במבואו לאגרת זו:

"גורמי כתיבת האגרת ומולידיה הם סִבלוֹת יהודי תימן תחת יד נוגשׂיהם ולוחציהם, מקובל לחשוב כי היו אלה גזרותיו של עלי אבן מהדי [מהדי=המשיח בדת האסלאם] שעמד בתימן בסביבות שנת דתתק"י [1149], הוא עורר תנועה לא מבוטלת בתימן שקראה לתשובה ולהתעוררות בין המוסלמים, ועמה התעוררה קנאות דתית קיצונית ובעטיה נרדפו היהודים מאד וסבלו רדיפות וגזרות קשות…

ברור כי הלבבות לרדיפות היהודים כבר היו מוכשרים ומאולפים מקדם קדמתה, ובאה תנועתו של אבן מהדי והוסיפה שמן למדורה ונתנה להם יתר תוקף ואוֹן, וכתוצאה מלחץ הערבים נוצר מצב בלתי נסבל, שאותם יהודים חלושי אופי שנשתמדו,ואשר לפנים היו מְלוּוִים מבטי בוז וזעם מצד היהודים, הפכו להיות הם רודפי בני עמם בדרכים חדשות… כלומר הויכוחים ההוכחות כביכול מן התורה להצדיק את בגידתם והשתמדותם… ויתרה מזו, הם החלו להופיע ברחוב היהודי כמלומדים שהשיגו והכירו את האמת…" (עמ' י–יב).

דת האמת והתקוממות הגויים כנגדה

בתחלת דבריו בנושא זה, הרמב"ם קובע כי דת משה היא דת האמת, ובה רוממנו ה' מעל כל הגויים, ובשל הרוממות שזכינו לה בקיום דת האמת, שׂנאו אותנו כל העמים והחלו לרדפנו, מתוך קנאתם, שנאתם ורשעתם ולעתים גם מתוך רצונם הנואל להתקומם כנגד אלהים. גאוותם של מנהיגים גדולים במשך ההיסטוריה הביאה אותם לחשוב שהם אֵלים ואין אלוה ששולט בהם ויכול לפגוע בהם; והדרך הטובה ביותר לנצח את אלהים היא להכרית את עם ישראל, שעליו נאמר: 'בְּנִי בְכֹרִי יִשְׂרָאֵל' [שמות ד,כב]. אותם מנהיגים ומלכים ביקשו להתקומם נגד הרצון האלהי כדי להאדיר את שמם, וכדי להירשם בדפי ההיסטוריה כאותם שהצליחו להכרית את עם ישראל ולנצח את אלהים. וכך כתב הרמב"ם (רוב הדברים שבאריחיים הם הערות המהדיר הרב יוסף קאפח):

"ועתה אחינו ראוי לכם יחד להאזין ולהתבונן במה שאביא לפניכם, ותלמדוהו לקטנים ולנשים, כדי שיתחזק להם מה שנחלש ונתרופף מן האמונה, ויתחזק בלבם הנכון אשר לא יסור [כלומר, האמת והנכון כאשר יְדָעוֹ האדם היטב אינו מש עוד מליבו ואינו ניתן עוד להחלפה]. והוא, כי זו היא דת האמת הנכונה אשר ניתנה לנו על ידי רבן של כל הנביאים… אשר רוממנו ה' בה על כל העמים, כְּאָמְרוֹ 'רַק בַּאֲבֹתֶיךָ חָשַׁק ה' לְאַהֲבָה אוֹתָם וַיִּבְחַר בְּזַרְעָם אַחֲרֵיהֶם בָּכֶם מִכָּל הָעַמִּים' [דברים י,טו]…

וכאשר ייחדנו במצוותיו וחֻקּוֹתיו, ונגלתה רוממותנו על כל השאר במשפטיו ותורותיו, כְּאָמְרוֹ יתעלה בספרו… 'וּמִי גּוֹי גָּדוֹל אֲשֶׁר לוֹ חֻקִּים וּמִשְׁפָּטִים צַדִּיקִם' [שם ד,ח], שׂנאו אותנו כל העמים על כך בקנאתם ותעייתם [כלומר, שגורמי שנאתם היתה תחלתה קנאה ברוממות שהנחילתנו התורה שהפכה לרגש נחיתות והתפתחה לשנאה, ואלמלי תעייתם היו גם הם קולטים משלנו משהו ומשפרים את דמותם הרוחנית], ונחלצו מלכי הארץ לרדפנו בגללו [בגלל ספר התורה שקיבלנו (אד"ה)] ברשע ובזדון, וברצותם להתקומם נגד ה' אשר אין יכולת להתקומם נגדו" (עמ' יט).

כלומר, הגורם המרכזי לרדיפות היהודים בכל הדורות היא רִשְׁעַת הגויים וקנאתם ברוממות שהנחילתנו התורה, בחוקיה ומשפטיה הצדיקים. קנאתם, שמקורה בתעייתם ורשעתם, הפכה לרגש נחיתות והתפתחה לשנאה יוקדת שמבקשת להרע לנו בדרכים שונות. הרמב"ם מונה באגרת תימן שלוש דרכים מרכזיות שבהן נקטו הגויים כדי להרע לנו ולכלותנו במהלך ההיסטוריה.

הדרך הראשונה

הראשונים אשר ניסו לכלותנו פעלו באמצעות כח החרב בלבד, וכך כתב הרמב"ם: "ולא היה דור מאז ועד עתה, אלא, כל מלך אַלָּם או עִקֵּש או עריץ ועז, עושה מטרתו הראשונה והחשוב שבענייניו לסתור תורתנו ולבטל דתנו בהכרח ובאונס בחרב, כגון עמלק וסיסרא וסנחריב ונבוכדנצר וטיטוס ואדריאנוס וזולתם מכל הדומים להם. זהו הסוג האחד משני הסוגים הזוממים לנצח את הרצון האלהי".

לרשימת הצוררים שמנה הרמב"ם ניתן בהחלט להוסיף את היטלר, שעשה את מטרתו הראשונה והחשובה שבענייניו לכלות את עם ישראל, ולמרבה הפלא, ככל שהפסיד וכשל במלחמתו, כך טירופו לטביחת יהודים גבר. ולא שכחנו את שתיקת אומות העולם, את התנגדותן לאפשר לפליטים יהודים להיכנס לתחומן, ואת סירובן לתקוף מהאוויר את מחנות ההשמדה ואפילו את מסלולי הרכבות למחנות ההשמדה.

ולא רק בימים ההם, גם בימינו אנו רואים, כי מטרתו הראשונה של האו"ם במועצה לזכויות האדם היא לגנות את ישראל,ולמעלה משמונים אחוז מהחלטותיה הן כנגד ישראל! האם אין כאן מגמתיוּת ברורה שנובעת משנאה? וכבר זיהה דוד בן–גוריון את צביעוּת האו"ם במאמרו המפורסם: "לא חשוב מה שיגידו אומות הגויים חשוב מה יעשו היהודים".

שנאת עולם לעם עולם

ולא רק במועצה לזכויות האדם באו"ם, במדינות רבות רודפים את ישראל, ויש בקרבנו שנוטים לתלות את רדיפתם בצרכים פוליטיים פנימיים ולא בשנאתם לעם ישראל, וכך כתב הרב יוסף קאפח בהערתו שם: "ובימינו אומרים על רודפי ישראל 'כדי להפנות את דעת הקהל מקשיים פנימיים', כאלו רדיפת ישראל בימינו נעשית שלא לשמה, ואינו נכון, כי הרדיפה היא לשמה,שנאת עולם לעם עולם, אלא שמשתמשים בה דרך אגב לעניינים אחרים…".

ככל שעברו הדורות, נכשלו ואף נכחדו רוב האומות שניסו לכלותנו. עם כישלונותיהם החוזרים ונשנים במהלך ההיסטוריה,תיאבונם של מנהיגים מרושעים שרואים את עצמם כְּאֵלים גובר, ורצונם לכלות את עם ישראל ולהוכיח בזאת את עליונותם מתעצֵם. וכפי שאנו רואים בימינו את האומה האיראנית שמבקשת לכלותנו, ואינה בּוֹשָׁה מלומר זאת בפה מלא, ואפילו ארה"ב עומדת מנגד, מתיידדת עם האומה האיראנית, מרכינה ראשה, סופגת את עלבונותיה, ומאפשרת לה להשיג בעתיד את יעדיה.

עלינו להתעורר ולהבין, כי רק עמידה רוחנית איתנה, שעשויה להתאפשר אך ורק בחזרה לערכים אמיתיים, תסייענו להדוף את כל אויבינו מפנינו ולהמשיך את קיומנו ושגשוג אומתנו כאן בארץ אהבתנו, ארץ ישראל. בשבוע הבא אי"ה, נמשיך לסקור נושא זה מתוך משנת הרמב"ם, ונדון בדרכי הפעולה הנוספות שבהן נקטו אומות הגויים בניסיונותיהם לכלותנו.

הטור של הרב מתפרסם מדי יום שישי באתר CIJnews