הכתובת שהיתה על הקיר

אף שחלפו קרוב לשבעים שנה מאז כינונה של מדינה יהודית דמוקרטית ריבונית, הוראת דבר המלך שרירה וקיימת חיה ובועטת

נפתלי ורצברגר , א' בכסלו תשע"ו

עו "ד נפתלי ורצברגר
עו "ד נפתלי ורצברגר
חזקי עזרא

בסיור שגרתי של אנשי משמר בתי המשפט נתגלתה על קירות האבן של ביהמ"ש העליון בירושלים כתובת גרפיטי אדומה הזועקת "בית כנסת לא הורסים".

תוך שעה קלה נמחקה הכתובת, לא לפני שצולמה מכל זווית וזכתה לכותרות. שופטים ואישי משפט בעבר ובהווה חולצו מדימוסיותם המנומנמת ובקולות שבר קוננו והזהירו - להיכן הגענו, הסתה, הרמת יד על בית המשפט והערעור על צדקת פסיקתו, רמת ההיסטריה גאתה נוכח הכתובת שעל הקיר.

מאחרי כתובת הגרפיטי עמדה פסיקת הבג"ץ להריסת בית הכנסת "איילת השחר" בגבעת זאב שקבע כי בית הכנסת נבנה שלא כדין על קרקע פלשתינאית.

לא הייתה זו עתירה תמימה לבג"ץ, והניחוח הפוליטי-עקרוני המנסה לנגח ולפגוע בהתיישבות היהודית באיו"ש, באשר היא, גלויה לעין. ואף על פי שבג"ץ, שלא אחת עוצם עיניו ואינו נכנס למתן סעד בנימוק שיש היבטים מדיניים שאינם שפיטים, נכנס הפעם בחדווה לשאלות הבעלות הלכאורית בקרקע עליה נבנה בית הכנסת כבר לפני שנים, ופסק כי על בית הכנסת להיהרס ואף קבע ותחם לכך מועד ,שלא כמו אלפי צווי הריסה בכל המגזרים המעלים עובש וממתינים שנים לביצועם.

שמן למדורה הוסיף הרב הראשי והראשון לציון יצחק יוסף במכתב כואב לנשיאת ביהמ"ש העליון בהתחננו לשינוי הפסק המחייב את הרס בית הכנסת. כמה נאיבי מכתבו של הרב הסובר שההלכה היהודית תוכל לעקרונות הפרוצדורה של סופיות הדיון, להטות את ביצועו של פסק דין חלוט.

הכול  תלוי במזל, ואם אתה בית כנסת ביהודה ושומרון אתה מצוי בנקודת פתיחה בעייתית כמו כל מקום קדוש לבני הדת היהודית בכל המרחב שבין הנהר לים התיכון. עיין ערך קבר יוסף המועלה באש מידי כמה חודשים בידי מאמינים פלשתינאים. עיין ערך הר הבית, בית הקברות העתיק בהר הזיתים, קבר המלך דוד ושמעון הצדיק, וזו רק מקצת רשימת האתרים שיהודים נדחקים מהם והם נתונים להרס ופגיעה.

דבר המלך במועצה (המקומות הקדושים) 1924, קבע המחוקק המנדטורי כי סכסוכים בין בני הדתות השונות ביחס לזכויותיהם במקומות הקדושים לא יהיו שפיטים ובתי המשפט לרבות בג"ץ אינם מוסמכים לדון בעניין.

אף שחלפו קרוב לשבעים שנה מאז כינונה של מדינה יהודית דמוקרטיות ריבונית, הוראת דבר המלך שרירה וקיימת חיה ובועטת, וכך יהודים המבקשים לממש את חופש הפולחן בהר הבית ולשאת שם תפילה, אם במניין ואם בתפילת יחיד, נעצרים על סיפו של הבג"ץ, בטענת חוסר השפיטות מכוח דבר המלך במועצתו.

המוטראן הקופטי, ראש הכנסייה הקופטית שמרכזה במצריים, עתר בשעתו לבג"ץ לאחר שאנשי הכנסייה החבשית החליפו מנעולים ומנעו מעבר של הקופטים בגג מנזר בעיר העתיקה בירושלים, שלאורך מאות שנים בנסיבות נפתלות עבר מכנסיה אחת לחברתה בגלגולי הימים והזמנים.

בג"ץ בהרכב מורחב של חמישה שופטים, ולאחר דיון מייגע קבע כי הסטטוס קוו הופר ע"י החבשים וכי המשטרה נהגה שלא כשורה במתן גיבוי לחבשים. ברם חוסר סמכותו של בית המשפט לדון בסכסוכים הנוגעים למקומות הקדושים מונע מתן סעד אופרטיבי, ולפיכך העניין הועבר להכרעה בממשלה-היא הזרוע המבצעת שירשה את סמכות הנציב העליון. ממשלת ישראל מינתה ועדת שרים שישבה ודנה ועד היום כאשר חלפו למעלה מארבעים שנה מאז פרוץ הסכסוך עדין אין הכרעה, והקופטים והחבשים ממשיכים להתקוטט על הזכויות בגג דיר א-סולטן תוך מינונים משתנים של אלימות הדדית וניסיונות הרגעה ותיווך של המשטרה ושרי הממשלה המשתנים.

דבר המלך נתן לבית המשפט סולם לרדת ממנו ולהימנע מפסיקה, ממש כשם שעשה בזמנו בעתירת המוטראן הקופטי, וכשם שעשה עשרות פעמים בעתירתם של חוגים לאומיים, גרשון סלומון וברוך בן יוסף בהר הבית - אבל כאן בעניינו של בית הכנסת השופטים בחרו לנקוט עמדה, וגזרו הרס חרף אי השפיטות.

בין פיוטי ליל יום הכיפורים מופיע הפיוט "כי הנה כחומר ביד היוצר "ברצותו חוגג וברצותו ממוגג

החוק בידי ביהמ"ש ושופטיו כחומר ביד היוצר והשימוש בו הרבה פעמים תלוי בהשקפת עולמו ומצפונו של היושב על כס המשפט.

פסק דינו של ביהמ"ש להרס בית הכנסת "איילת השחר" לא היה גזירת גורל. הייתה זו בחירה מודעת בין אינטרסים וזכויות שונות שמשקלו של היות המקום מקום קדוש-בית כנסת לא זכתה בו למשקל דומיננטי. כפי שראוי היה.

הכתובת שעל קיר ביהמ"ש "בית כנסת לא הורסים" בוודאי תשוב ותעלה כאשר נתקל בתכניות פיתוח במזרח אירופה או התנכלות אנטישמית במערב היבשת, שתהרוס בית כנסת, בדומה להרס בתי הכנסת בישוביה החרבים של גוש קטיף, אבל כשנצעק אז תלווה אותנו דקירה קלה - מה קרה לנו בראשית צמיחת גאולתנו, איך בחסות סמל המנורה וענפי הזית נחרץ גורלו של מקום המוקדש לתפילה ותורה, לכיליון.