"אשמת אקיבוש"

אבישי גרינצייג , י' בכסלו תשע"ו

אבישי גרינצייג
אבישי גרינצייג
צילום: פרטי

כמה מכם שמעו את המשפט הבא: "רק כשיהיה פיגוע בתל אביב השמאלנים ויפי הנפש יתעוררו ויתפכחו"?

משפט זה נאמר תכופות בשלל ורסיות כבר עשרות שנים. יש גרסאות שמוסיפות קללה, יש גרסאות שלא מסתפקות בהצרה אלא ממש מייחלות שסוף סוף יתרחש הפיגוע המכונן בתל אביב. לא שחלילה ישמחו שיהודי יירצח אלא רצונם, כאמור, שפשוט תתפוצץ בועת "אשמת אקיבוש".

די! לא רוצחים אותנו כי אנחנו מתנחלים, כובשים או מדכאים - רוצחים אותנו כי אנחנו יהודים, כי רוצים לנשל אותנו מכל חלקי נחלתנו ונחלת אבותינו.

והנה הגיע הרגע שעיניי רבים אליו היו נשואים: בצהרי יום חמישי "ויהי בעלות המנחה" נרצחו שני יהודים בלב תל אביב.
האם השמאל התעורר? ממש לא. עדיין האשמה נעוצה בכיבוש ובקיפוח.

אז היכן הטעות בטענת "עד שלא יהיה פיגוע בתל אביב"? שמעתי הסברים שכיוון שמדובר בדרום תל אביב ולא בצפונה, כיוון שמדובר בתפילת מנחה בחנות יודאיקה ולא בחנות אופנה בדיזינגוף - השמאל מרשה לעצמו להמשיך לחלום.

אך לדעתי כל קו המחשבה שפיגוע יגרום לשינוי תודעתי הוא שגוי לחלוטין. כידוע, אוטובוסים התפוצצו בדיזינגוף כבר לפני 20 שנה, בצוק איתן ובעמוד ענן עשרות רקטות נורו מעזה לצפון תל אביב. והשמאל בשלו.

כך גם בצרפת. 130 הרוגים במתקפת טרור איסלאמית לא גורמת למדינות אירופה לשנות את הקו הפרו-פלסטיני והעוין כלפי העם השוכן בציון. ואדרבא, הפיגוע בצרפת רק שכנע עוד יותר את שרת החוץ של שוודיה באשמת הכיבוש הישראלי.

הציפייה שאירוע קיצוני יגרום לשינוי כיוון תודעתי לא עתידה להתממש. וכפי שבעבר לא בדיוק התממשה בהיסטוריית העמים.

אליהו הנביא אסף את עם ישראל להר הכרמל במטרה להוכיח להם את גדולת הקב"ה ולהבדיל את השקר של נביאי הבעל. לפני שירדה אש מן השמיים ואכלה את קרבנו של אליהו, הוא התפלל: "ענני ה' ענני".

חז"ל בגמרא בברכות שואלים: מדוע התפלל פעמיים 'ענני'? וביארו: 'ענני' שתרד אש מן השמיים, ו'ענני' שלא יאמרו שעשה מעשה כשפים. דברי חז"ל כאן מדהימים. הם מלמדים אותנו שאם אדם לא רוצה להאמין לא יועיל אפילו יראה בעיניו נס שמימי. תמיד יוכל לתת תירוץ אינטליגנטי שמדובר במעשה כשפים או שמדובר בנקמה על התג מחיר בכפר דומא או באשמת העלייה להר הבית.

אז מה הפתרון? להתפלל! פשוט להתפלל לבורא עולם. אנא פקח עיניהם אך לא על ידי ייסורים ופיגועים רעים חלילה. זכה אותם ואותנו לא להתבלבל בין אוהב לאויב. וזכנו כולנו יחד לראות עין בעין בשובך ברחמים לציון!