תסמונת פולארד

הרב מרדכי צבי , י"ב בכסלו תשע"ו

הרב מרדכי צבי
הרב מרדכי צבי
ערוץ 7

אנחת רווחה נשמעה בשיח היהודי בעולם. יונתן פולארד חופשי! הוא השתחרר מבית הסוהר לאחר שריצה את שלושים שנות המאסר (פחות יום) שנגזרו עליו בשעתו.

לא העילו שום בקשות חנינה ומגעים שונים של אלה לחון או אפילו לקצר את תקופת המאסר. במשך שלשים שנה השארנו כסא מיוחד בליל הסדר ל"יונתן שלנו" . בכל חג ובכל הזדמנות שמו הוזכר ונישא בפי מעריציו ומעריכיו. עצרות ההזדהות וביקורי הרב מרדכי אליהו זצ"ל, הח"כים והאח"מים השונים שכבודם במקומם מונח, שנערכו אצלו במשך שנות מאסרו לודאי הקלו על שהייתו במתקן הכליאה הנודע לשימצה. אלו הפיחו בו רוח חיים וגם נתנו לו את תעצומות הנפש לעמוד בתנאי המאסר.

ברגע המיוחל הביט לאחרונה בשערי בית הכלא ושם פעמיו לבית שבו בילה את השבת ומשם לניו יורק. לא היה קשה להבחין שלצד רעיתו הוא "זכה" ללווי צמוד, צעד אחר צעד מאיש בטחון מטעם הממשל האמריקאי. אליבא דה"סטייט דפרטמנט" או "אופיס אוף נשיאונל סיקוריטי" או איזה "אופיס" אחר, הסיבות לכך, שונות ומשונות – בדגש על המשונות. יש שחוששים שיונתן עוד יגלה סודות מדינה. יש חוששים שהוא יעורר סודות רדומים. יש חוששים שאדם שהיה בעל סיווג בטחוני גבוה (לפני שלושים שנה(!) יוכל להזיק למעצמת – העל והכול יכולה, לפחות לפי מה שהם מייצגים את עצמם, בנזק בלתי הפיך. סודות אלה עתיקים יותר מהקלחים שעברו על מדינות ארה"ב ומהירים יותר מהמים שעברו בנהר המיסיסיפי. תקופת הצינון דומה יותר לתקופת קפאון עמוק.

תנאי ה"שחרור" של פולארד כוללים מעצר – עיר (אינו יכול לצאת את העיר) ומעצר בית עם רדת החשיכה. אלו מנוטרים ע"י שבב ג'י. פי. אס. המוצמד לגופו וכולל הגבלות תנועה ודו"ח נוכחות במרווחים של שעות או ימים. האסיר במאסר ללא קירות וסורגים. כבר היה מי שאמר שהממשל שם "מחפש אותו" להשיבו אל בין כתלי הכלא. כידוע, יש שחרור בתנאים מגבילים (ע"ע) אבל כאן, נראה שמתקיים שחרור בתנאים משפילים. ה"חזרה לאזרחות" של פולארד תהיה סוגיא ארוכה ועניפה.

אי אפשר להתעלם משיח האדם הפשוט והלא כל כך פשוט בארה"ב, כולל אנשי צבא רמי דרגה, גנרלים, אדמירלים ואנשי בטחון בשירות פעיל או בדימוס, סלתה ושמנה של ארה"ב, על הילרי קלינטון ולא פחות מאשר הנשיא אובמה. אליבא דידהו היא, קלינטון , לא פחות מאשר בוגדת, והוא , הנשיא, לא פחות מאשר סייען של דאע"ש. פה סיפור חוקתיות מעמדו של הנשיא, שלא מרפה מהכותרות, ופה הסיפור של תפקודה של מזכירת המדינה ב"פרשת בנגאזי" הידועה. פה נטען הוא אינו שקוף בהחלטותיו ושם מלינים שהיא מוליכה שולל את צבור הבוחרים.

הביקורות הנשמעות השכם והערב על תפקודם, או העדרו, של אישים אלה מול האיומים של כוחות הרשע מצאו אוזן קשבת אצל רבים וטובים מאנשי הבטחון וההגנה בארה"ב. מוצאו או שייוכו המוסלמי לכאורה, עם הצגת בני משפחתו הישירים או החורגים גם העלה תהיות בקשר לנאמנותו של הנשיא לעקרונות החופש של העם האמריקאי. אי בהירות מדיניותו בעשייה או באי העשיה כלפי האיומים מבית ומחוץ מוקע בכל אמצעי תקשורת בלתי תלוי. התנהלותו כלפי בת הברית היחידה במזרח התיכון היא גם נושא שדשים בו פרשנים ואנשי משפט וחוקה.

למרות הלבביות המעושה כלפי ממשלת ישראל, אי אפשר גם להתעלם מהיחס לישראל ולעומד בראשה בכל הזדמנות מזדמנת או מתוזמנת. עקשנותו לבטא את "תרומתם האדירה"(?) של העם המוסלמי ל"יונייד סטייטס" במשך הדורות גם לא נעלמה מהפרשנים. הוכחות לא מעטות חלחלו אל הציבור הרחב הן בקרב המון העם והן בקרב מביני דבר; שגם הם לא חוסכים את שבט התוכחה והביקורת מהנשיא ועושי דברו. כל אלה אומרים דרשני. כללו של ענין שדבר זה נוגע לציבור של יותר משלש מאות מליוני בני אדם.

ובמיקרו, כלומר בזעיר אנפין, בפרט לאור ההנהלות כלפי יונתן פולארד, נראה שהממשל הנוכחי של ארה"ב ואולי גם אחרים שלא היו כ"כ בוטים בעבר, רוצים להגביל את תנועותיה ואת מדיניותה של ממשלת ישראל וכמו גם להצמיד למדינת ישראל איזה שבב ג'י פי אס לתמיד. הממשל שם בוחן בזכוכית מגדלת בעוצמות של מיקרוסקופ אלקטרוני משוכלל את כל צעדיה ומבואותיה, החלטותיה ומדיניותה של ממשלת ישראל שהיא במוצהר בעלת הברית הדמוקרטית היחידה במזרח התיכון. המעקב, כפי שפורסם מגיע עד לרמה של חייל סדיר שהכה לכאורה צעיר שבאב "קצת מידי יותר" וקבל עבודות שירות. המסר מארה"ב לא התמהמה. כהרף עין נשלח מסר "למה הקלו בענשו של החייל המכה?" וכי שקדו האמריקאים על תגובה כלשהי כשהחייל עזרא שוורץ , אזרח אמריקאי שנרצח?

לעתים מאד קרובות עולים לרשתות ראיונות עם הנשיא אובמה בהקשר הבטחותיו להוצאת הכוחות הלוחמים מעירק. מעל כל במה מזדמנת הוא נראה מבטיח "אני הבטחתי להוציא את הכוחות מעירק ואכן זה נעשה". כשהוא אותגר ב2014 מול המצלמה אז השיב בשפה רפה, כלאחר יד:" תראה, הנושא הזה צף מידי פעם ואני רוצה להבהיר שלא רק אני החלטתי על הנושא הזה!" אמר.

מנהיג מדינה בסדר גודל של ארה"ב "מעצמת-על" "סופר פאואר" חייבת לבחור בנציג שיהיה הדובר, המנהיג המוליך ובעל התושיה אשר יצא לפניהם ואשר יבוא לפניהם ויוביל את שלש מאות מליון אזרחיו לבטחון במדינה.הצלחתו היא הצלחתם וכשלונו הוא כשלונם. בחירה במנהיג אשר מסובב את עצמו ואת יועציו במלל ובכחש רק יעמיק את הבעיות והאתגרים עד שיבוש בהבחנה בין טוב לרע ובין אומץ לחשש ואי עשיה. הוא הדין בכל מנהיג שצריך להיות , כדברי הקב"ה לירמיהו הנביא: "וַאֲנִי הִנֵּה נְתַתִּיךָ הַיּוֹם לְעִיר מִבְצָר וּלְעַמּוּד בַּרְזֶל וּלְחֹמוֹת נְחֹשֶׁת עַל כָּל הָאָרֶץ לְמַלְכֵי יְהוּדָה לְשָׂרֶיהָ לְכֹהֲנֶיהָ וּלְעַם הָאָרֶץ. וְנִלְחֲמוּ אֵלֶיךָ וְלֹא יוּכְלוּ לָךְ כִּי אִתְּךָ אֲנִי נְאֻם ה' לְהַצִּילֶךָ." (פרק א :יח-יט)

ואם יבואו אלו מלחכי הפינכה ובשם ה' יאמרו "הרי התושבים הערבים היו כאן אלף וחמש מאות שנה", ומאמינים במה שהם אומרים כתורה מסיני וכאילו נאמרו מפי הגבורה. טעות היא ! יש טענות ומנהיג יידע להתמודד עם הטענות מחד גיסא ולמצוא פתרונות הולמים מאידך גיסא. עם ישראל חזר לארצו אחרי אלפיים שנות גלות ולא כל בר בי רב עבדקן העוטה צעיף עם דגלי אש"ף וחוזר על מנטרות נדושות, יכול או יודע להביע דעה בנושא. מסורת הקטרוג, הן מימין והן משמאל, מעולם לא הועילה לעם ישראל. דברי ימי ישראל גדושים במחלוקות ובחילוקי דעות. אבל, חזקו עלינו דברי המשנה: " כל מחלוקת שהיא לשם שמים, סופה להתקים. ושאינה לשם שמים, אין סופה להתקים. איזו היא מחלוקת שהיא לשם שמים, זו מחלוקת הלל ושמאי. ושאינה לשם שמים, זו מחלוקת קרח וכל עדתו." (פרקי אבות ה:יז)

(ובמאמר מוסגר נדרוש מעט בדברי תורה על המשנה הזאת. הרי המחלוקת הראשונה הנזכרת היא בין שני חכמים הלל מצד אחד ושמאי מצד שני. הם ברי פלוגתא רמי מעלה, חכמי ומורי הדור נשיא ואב בית דין ומר כדאית ליה ומר כדאית ליה ( תרגום מארמית: לאיש כמו שיש לו ולאיש כמו שיש לו. קרי, זה בדעתו וזה בדעתו, בהנחת יסוד ששניהם בעלי דעה על רמת מחלוקת) בסיפא של המשנה רואים דבר מעניין. "מחלוקת קרח וכל עדתו" על מי חלק קרח? הרי כל המחלוקת היתה על משה רבנו ולמה הכריחה המשנה כזה ניסוח? "קרח וכל עדתו"? תשובה: המחלוקת היתה בין קרח ועדתו כי על משה לא היה אפשר לחלוק. אז בשפה של היום , קרח היה מסובך עם העדה שלו. )

ובתוך כל אלו עומד יונתן פולארד, כמו כל עם ישראל היושב בציון, המשוחרר האסיר. התסמונת הזאת בסיכומה, במובן הכללי והפרטני, נוגעת לכל חלקי העם בכל העולם. אש המחלוקת הניצתת על כל נושא יהודי, יהא זה נושא חינוכי או בטחוני, שהם היינו הך, תביא את כולנו אל מדרון חלקלק קרוב לעברי פי הפחת . יידע העם ויזהר מתסמונות של דיפלומטיה זולה.