"הם מפחדים" מודל 2015
"הם מפחדים" מודל 2015

לפני למעלה משנה בג"ץ חייב את עיריית תל אביב לאכוף את חוק השבת ולסגור רשתות מזון שפותחות שעריהן בשבת.

עיריית תל אביב בתגובה מיהרה להעביר חוק עזר עירוני המתיר לחנויות לעבוד בשבת כביום חול. בג"ץ בתגובה דרש חתימה של שר הפנים על חוק העזר העירוני בטענה שאין לו תוקף חוקי ללא אישורו. שר הפנים דאז גדעון סער כתב מכתב מנומק ומפורט מדוע אין לאשר את חוק העזר העירוני, אך השאיר את ההחלטה בידי מחליפו השר גלעד ארדן.
גדעון סער לא רצה "להתלכלך" ושיתייגו אותו כמסורתי מדי וברח מאחריות.

גלעד ארדן "לא התפנה" לטפל בכך, וההחלטה בנושא הועברה לטיפולו של שר הפנים הנוכחי סילבן שלום. השר שלום בדקה ה90 הצליח למצוא ניגוד עניינים ולחמוק באלגנטיות מקבלת החלטה בנושא.

ראש הממשלה הטיל את האחריות על השרה לשוויון מגדרי גילה גמליאל. אך גמליאל סרבה לעסוק בכך בנימוק של "עומס במשרד" (לא תאמינו כמה עומס יש במשרד הפיקטיבי הזה). בג"ץ בניסיון לסיים את הסחבת המביכה דרש מהממשלה את התייחסותה לחוק העזר העירוני. כעת אנו עומדים שבועיים לפני המועד האחרון שניתן למדינה להשיב לבג"ץ, וכפי הנראה שרי הממשלה יגלגלו את הנושא ה"מסורתי מדי" לפתחה של פרקליטות המדינה שתשיב במקומם.

כאדם שומר תורה ומצוות כואב לי ששרים במדינת ישראל מפחדים להיראות מסורתיים מדי, אך למען האמת התנהלותם צריכה להדיר שינה מעיני האזרחים כולם: אם הם לא מסוגלים לקבל החלטה בנושא של פתיחת מרכולים בשבת בתל אביב, איך אפשר לסמוך עליהם שיקבלו החלטה נבונה ועניינית מול הגרעין האיראני? האם גם מול הגרעין האיראני סילבן שלום יברח בטענה של ניגוד עניינים?