לא תעשו עוול במשפט

לא תעשו עוול במשפט. כי תועבת ה' אלוקיך, כל-עושה אלה: כול, עושה עוול

אסף פריד , כ"ב בכסלו תשע"ו

אסף פריד
אסף פריד
צילום: עצמי

השבוע, תחת דממה תקשורתית כמעט מוחלטת, עברה מדינת ישראל שלב חשוב בהפיכתה למדינה דיקטטורית תחת שלטון היועץ המשפטי לממשלה.

זה הסיפור:

לפני כשבוע עצר השב"כ מספר קטינים יהודים, כל הפרשה נמצאת תחת צו איסור פרסום כך שהדברים לא ממש ברורים, אבל מדובר כנראה בשני נערי גבעות שנעצרו בחשד למעורבות בהצתת הבית בכפר דומא לפני מספר חודשים.

השב"כ כנוהל שגרתי, שקיים רק נגד "נערי גבעות" הוציא מיד 'צו איסור פרסום' על הפרשה וכן 'צו איסור מפגש עם עורך דין', שזה לכשעצמו פגיעה קשה בזכויות העצורים.

בנוסף לצו הדרקוני של איסור המפגש עם עורך הדין, דרש השב"כ לקיים את דיוני הארכת המעצר בלי להביא את הנאשמים בפני שופט. תחשבו על הסיטואציה ההזויה, מגיע עורך דין לדיון על הארכת מעצר בלי שהוא פגש את העצור, בלי שהוא יודע בכלל במה העצור חשוד, כמובן בלי שהוא קיבל את חומר החקירה ואפילו השופט לא שומע מה יש לעצור להגיד. זה לא רק משפט בלי סנגוריה, זה משפט חד צדדי בלי נאשם בכלל. משפט בהעדר הנאשם כמיטב המסורת הבולשביקית.

השופט דנציגר, שופט בבית המשפט העליון, אישר לשב"כ את הדרישה ההזויה הזאת.

אני לא מכיר את הנערים העצורים, אבל אני יודע שאם היו קושרים אותי לכסא ל20 שעות ביום מונעים ממני ללכת לשרותים, מונעים ממני שינה וחוקרים אותי באגרסביות רבה בצורה הזאת במשך שבוע, הייתי משכנע ברהיטות את כל החוקרים שבני סלע חף מפשע ואני בצעתי את כל מעשי האונס בגינם הורשע.

במשפט הישראלי ההודאה היא מלכת הראיות, מספיקה הודאה ועוד משהו קטן בשביל להרשיע בדין פלילי, נניח שהנערים ישברו תחת לחץ החקירה ויודו בדבר שלא ביצעו רק בשביל הזכות ללכת לשרותים ולנקות מעצמם את שרידי הצואה אותה עשו על עצמם בעודם אזוקים לכיסא. ונניח ולשב"כ יש הקלטה של שיחה שלהם בה הם מדברים בשבח מעשי "תג מחיר". שני הדברים הללו, הודאה + משהו קטן נוסף מספיקים בשביל לשלוח אותם למאסר עולם!

אני לא יודע עם הנערים הללו אשמים או לא אבל אני יודע שמערכת המשפט הישראלית נטשה את הכלל הבסיסי "מוטב שמאה אשמים יצאו זכאים בדין מאשר חף מפשע אחד יורשע" כלל שקבע הרמב"ם בספר המצוות (מצות לא תעשה ר"צ) " ויותר טוב ויותר רצוי לפטור אלף חוטאים, מלהרג נקי אחד ביום מן הימים."

כאן מגיע הזמן להתיחס למצקצקי הלשון שבטח יגידו "מה אתה מתלונן? כך השב"כ נוהג כנגד ערבים מאז ומעולם". וזה נכון

מדינת ישראל ביצעה, בהקשר הזה, שני מהלכים מסוכנים ביותר. מהלך אחד בוצע לפי שנים רבות והשני מתבצע מול עיננו

המהלך הראשון היה התייחסות לפעילות עוינת נגד מדינת ישראל (פח"ע כלשון כוחות הבטחון) כאל פעילות פלילית. אם במלחמה 'רגילה' חייל לא נדרש להביא ראיה לפני שימוש בנשקו במלחמה בטרור נאלצו כוחות הבטחון למצוא ראיות קבילות בבית משפט. אם במלחמה רגילה שבויים נמצאים במחנה שבוים עד תום המלחמה וביצוע חילופי שבוים, הרי שבוי ה'מלחמה בטרור' השתחררו מהכלא מיד עם תום עונשם, בלי קשר למצב המלחמה או לשבויים שלנו. הבחירה הזאת, להתיחס לטרור כאל פשע פלילי ולהביאו לבתי המשפט יצרה מצב מטורף בו אין למערכת כלים להתמודד עם איום קיומי, לכן מצאו גאוני המשפט שלנו פתרונות בחוקי החרום המנדטוריים שהעניקו לכוחות הבטחון את הכלים הנחוצים להתמודדות מול הטרור כדוגמת מעצרים מנהליים, איסור מפגש עם עורך דין, טילטולים וכו'. במקום להתייחס למחבלים כאל אויבים, החליטו המשפטנים לעקם את מערכת המשפט הפלילי.

המהלך השני שמתרחש לנגד עיננו הוא הפיכת "נוער הגבעות" (מה זה?) לאויב, וכך, בניגוד מוחלט לחוק, בלי שההחלטה הזאת עברה שום דיון מסודר ופומבי. משתמשת מערכת המשפט באותם כלים אותה פתחה והשחיזה כנגד האויב הערבי, כנגד יהודים, אשר לכל היותר ביצעו פשע פלילי

הערה אחרונה לכל חברי שיקראו את הפוסט הזה ינועו בכיסאם בחוסר נחת וימשיכו הלאה בחיים

דעו לכם, זה לא יגמר בנערים הללו,

היום תופרים תיק לשני 'גבעונים'

מחר זה הבן שלך