ימים של הפצת אור

הרב בני וורצמן , כ"ו בכסלו תשע"ו

הרב בני וורצמן
הרב בני וורצמן
צילום: עצמי

בסיומה של ארוחת ערב שבת האחרונה, בעודי מפנה כלים מהשולחן, ניגשת אלי כלתי ואומרת לי "בני, מה יש לך? איך זה שאתה תמיד מחייך?" צחקתי בליבי והמשכתי לפנות את השולחן, בבוקר של אותה שבת בעודי מקפל את הטלית בסיום התפילה ניגש אלי חברי מבית כנסת ואומר "בני, מדוע אתה כה שמח ומחויך?".

דומני שהכל מתחיל בתודעה. הרבה פעמים אנחנו חושבים שאנחנו צריכים לעשות משהו כדי להרבות אור, אבל בתור התחלה אנחנו צריכים להתחיל בשינוי פנימי, במי שאנחנו, באור שאנחנו מפיצים, אפילו בחיוך. לעיתים אנחנו לא מבינים באיזו פשטות אנחנו יכולים להרבות אור בעולם, ולהועיל ולהאיר את היקרים לנו והסובבים אותנו.

ימי חנוכה שבהם אנו מדליקים מדי יום נר נוסף ומגבירים אט אט את הפצת האור, יכולים לשמש לנו כמראה להתנהגותנו כלפי הסובבים אותנו; כיצד אנחנו יכולים לשפר מידות ולהוות דוגמה לזולת ולהאיר קצת יותר במקומות חשוכים, היכן צריך לחזק מישהו שזקוק לתמיכה והיכן אנחנו מראש מוותרים לעצמנו במקומות שהיינו יכולים להיות טובים ומכבדים יותר ליקרים לנו. לפיכך, בואו פשוט נתחיל מעצמנו ונמצא בתוכנו את הכוחות החבויים החזקים הטמועים בנו.

עם זאת, חשוב לזכור כי התעצמות אישית שנשארת בד' אמות ושעוסקת אך ועיקר במידות האישיות ללא רצון להאיר ולהשפיע החוצה מאבדת רבות ממשמעותה ומחשיבותה. בכולנו קיים "נר פנימי", מעין ניצוץ יהודי שמניע אותנו קדימה בכל פעולותינו וצעדינו. "נר" זה מאיר את דרכנו להגשמת מטרתנו האישית, ומאפשר לנו לגלות באמצעותו "נרות" נוספים, לחבור אליהם ויחדיו להאיר את הדרך למרחק גדול יותר ובתאורה בעלת עוצמה חזקה יותר, שכן כידוע לנו שעל מנת ליצור להבה יש צורך בנרות רבים אשר יבערו בו-זמנית במקומות רבים ויעצימו את האור הבודד.

בספר אורות התשובה הרב קוק כותב כי "צריך שכל אדם יידע ויבין שבתוך תוכו דולק נר, ואין נרו שלו כנר חברו ואין איש שאין לו נר. צריך שכל איש יבין שעליו לעמול ולגלות את אור נרו ברבים, להדליקו לאבוקה גדולה ולהאיר לעולם כולו".

כאמור, בחג החנוכה אנו מוסיפים בכל יום נר נוסף להאיר באור גדול יותר את הישגינו ואת דרכנו, עד שביום השמיני מדליקים אנו שמונה נרות. את הנרות אנו מדליקים באמצעות השמש המשמש מקור אור גדול בעל עצמה, ובעצם היותו שמש הוא מאפשר כי אורו לא יחסר גם כאשר הוא מעניק מעצמו לנרות אחרים, ובמעשה "אצילי" זה הוא אף מאפשר הפצת אור רחבה יותר. גם "הנר הפנימי" הקיים ובוער בנו יכול לממש את עקרון הנתינה, על ידי כך שהאדם יראה בעצמו שמש, שותף ובעל השראה לאחר, ויאפשר לאחר להשתמש באורו שלו ובכך גם להגדיל את אורו של האחר. ולא זו בלבד שה"שימוש" אינו גורע מהנותן, אלא בהכרח מאפשר את התרחבותו והתעצמותו האישית גם כן, שכן האור הכללי הנוצר גדול מהאור הבודד.

בנוסף לחג החנוכה, בימים האחרונים ציינו שני תאריכים- יום המתנדב ויום פטירתו ה-20 של הרב צבי נריה זצ"ל שפעל רבות למען הטמעת הערבות ההדדית בעם בכלל ובנוער בפרט, והותיר אחריו מורשת חינוכית ענפה שאותה אנו מבקשים להמשיך ולקדם. החיבור של כל המועדים הללו יחדיו מחבר אותנו לנקודת המוצא של הערבות ההדדית, כאשר בחג החנוכה אנחנו מאירים ומפיצים יחדיו את האור ובכך מעצימים את ערך הנתינה.