ה'טרור היהודי' - הקוזאק הנגזל

איך מסירים את איום התמיכה מעל ההתיישבות מיהודה ושומרון?

זבולון אורלב , כ"ח בכסלו תשע"ו

זבולון אורלב
זבולון אורלב
צילום: פלאש 90

ימי החנוכה מציינים את חידוש עצמאותנו בארץ ישראל, והם מהווים הזדמנות טובה לעשות סדר במחשבותינו ובמעשינו איך ניתן להסיר סוג של איום על תמיכת העם והעולם (עד כמה שעדיין נשארה תמיכה שכזו) במעמד ההתיישבות ביהודה ושומרון. 

טרור יהודי פוגע בהתיישבות 
לאחרונה פורסמה ידיעה על התפתחות דרמטית בחקירת הטרור היהודי, ומדובר, בין היתר, ברצח הנתעב בשריפת הורים ותינוק פלסטיניים בכפר דומא. מטרידה אותי מאד קול הדממה והאדישות שבקרבנו לנוכח מעשי טרור נפשעים של צעירים יהודים, ולהערכתי מדובר במספר מצומצם מאד. שתיקה מגזרית אופפת מעשים חמורים אלו שגדולי רבותינו הגדירום כמנוגדים לחלוטין לדרכה של תורה. וכי אנו פטורים מכל אחריות לגידולי פרא אלו, ולו גם עקיפה ופסיבית? בני הציונות הדתית הנושאים בגאון את דגל ההתיישבות ברחבי ארץ ישראל השלמה, לא יכולים לעצום עין נוכח פעולות החותרות תחת ערכי התורה והמדינה כראשית צמיחת גאולתנו.

פורעים אלה פוגעים קשות במעמדה של ההתיישבות היהודית ביהודה ושומרון, והטרור היהודי תורם תרומה משמעותית להסתה החמורה נגדנו, ומעניק לגיטימציה לטרור נגדנו. גם אסטרטג מתחיל מבין את הקשר בין רצח נוראי בשריפת ילד בשועפט ומשפחה בדומא החפים מפשע לבין רצח יהודים. הטרור הפלסטיני, הרוצח אנשים נשים וטף, מקבל חיזוק ורוח גבית הזוכה לעתים להבנה בינלאומית.

נכון, מעת לעת אנו שומעים אישים המגנים את הבריונים, אולם הטרור היהודי טרם הוכר כסכנה חמורה. טרם התארגנו כמגזר להיאבק כנגדו בכל האמצעים האפשריים, בגלוי ובנסתר. אינני חש שהמנהיגות הרוחנית, החינוכית והפוליטית, מתגייסת לסייע לרשויות המדינה לחשוף ולהעניש בחומרה את האשמים. אם חפצים אנו להגשים את משנתנו לשלמות ארצנו עלינו לתמוך ולסייע באופן נמרץ למגר את הטרור היהודי.

בערוגותינו! 
הבה לא ניתמם ונתחסד; טרוריסטים אלה לא גדלו ברמת אביב או בשוהם, ולא בחינוך הממלכתי. הם גידולי פרא נוראיים שגדלו בערוגות החינוך הציוני דתי במובנו הרחב; בישובים שאנו מהווים בהם רוב וברשויות מקומיות ואזוריות שאנו מובילים. לכן חלה עלינו אחריות גדולה לעקרם מן השורש. זה אפשרי! מדובר במספר מצומצם של צעירים ואנו יודעים היכן הם מתיישבים ופועלים, ואנו גם מכירים אותם בשמותיהם. כאיש חינוך אני מאמין שניתן להחזיר בתשובה את חלקם. כמחנך אני גם מכיר בעובדה שלחלק מהם אין פתרון זולת להושיבם מאחורי סורג ובריח, כדי להתגונן מפני רעתם ולהרתיע אחרים.

לפני ימים אחדים שמעתי בתקשורת השתלחות חמורה של אביו של אחד מהצעירים העצורים בחשדות חמורות של טרור. בדבריו הדמגוגיים, וכן בדברי תומכיהם וסנגוריהם, אנו שומעים בקורת קשה על תנאי מעצרם, על דרכי חקירתם אשר אפילו רוצחים שפלים אינם 'זוכים' להם. צר לי שלא שמעתי מי שישיב לו ויקהה את שיניהם בתשובה מוחצת, שאין מדובר בפשעים שבין אדם לחברו אלא בפשעים לאומיים שבין אדם לעמו, ובין חבורת פשע אידיאולוגית מאורגנת לבין המדינה. יש לנהוג בחומרה רבה בטרוריסטים שאינם מכירים במדינה, בחוקיה וברשויות האכיפה ומעשיהם מאיימים על העם והמדינה. לפנינו טענת 'הקוזאק הנגזל' שמי שמבצע פשע מציג עצמו כקורבן. מחד גיסא, לשיטתם מכיוון שאינם מכירים במדינה ובחוקיה מותר להם לפעול בדרכי טרור בניגוד לחוק, ומאידך הם מבקשים זכויות על פי חוקי המדינה. טענותיהם מזכירות את היתום שרצח את אביו ומבקש רחמים בדין כי הוא יתום...

רתיעה ממיגור אלימות 
מה מבין הציבור הרחב, והם בעצמם, מחוסר המעש, השתיקה, ההתעלמות והאדישות שלנו? מנסיוני בחיים הציבוריים אני יודע כי ייתכן שיש רתיעה מלהיאבק נגדם בגלוי בגלל האלימות המילולית המסיתה בתקשורת וברשתות החברתיות, ואף אלימות פיזית שהם מפעילים ללא מגבלות נגד כל מי שנלחם נגדם. אישית, נפגעתי לא מעט מאלימות כזו ב...חדר המדרגות שבביתי.

נצחונם של מתתיהו ובניו בחנוכה, למרות תנאי פתיחה נחותים, הושג בזכות האמונה כי מדובר במלחמת קודש קיומית מול כובש זר. זה כלל לא המצב מול הטרוריסטים שמבית. יש לנו את כל התנאים והאמצעים לחסל את התופעה. מבחינתי זהו מאבק קודש לקיומנו כחברה ציונית דתית, כעם יהודי וכמדינת ישראל.

הבה נדליק את האור הגדול!