"אשר נשיא יחטא"

הרב מרדכי צבי , ב' בטבת תשע"ו

הרב מרדכי צבי
הרב מרדכי צבי
ערוץ 7

הדיוק על נוסח הפסוק המצביע על מעמד הנשיא הרי ידוע. נמצא שמעמד הנשיא בתורה הוא מעמד מיוחד. בקרבנות המיוחדים יש כמה שנויי נוסחאות האומרים דרשני. והנה שאלה.  למה "אשר" ולא "אם"?

למה, כאשר התורה רוצה להודיע לנו, מהו הקרבן שאותו יביא הכהן שחטא, או העדה, שסטתה מן הדרך, היא פותחת במילה: "אם": "אם הכהן המשיח יחטא..."; "ואם נפש אחת תחטא...”; "ואם על עדת ישראל ישגו..." אבל, כאשר הפרשה עוסקת בנשיא ובחטאו, משנה היא את הנוסח וכותבת: "אשר נשיא יחטא ועשה אחת מכל מצוות ה'... אשר לא תעשינה, בשגגה... והביא את קרבנו" (ויקרא ד, ג-כב). שינוי מילולי זה של נוסח הפתיחה אומר דרשני. הוא הניע את אחד מגדולי התנאים להשמיע את ההסבר המאלף הבא:

ובתלמוד: "אשר נשיא יחטא, אמר רבן יוחנן בן זכאי: אשרי הדור שהנשיא שלו מביא קרבן על שגגתו. אם על שגגתו מביא חטאת, צריך לומר על זדונו? אם נשיא שלו מביא חטאת, צריך לומר מהו הדיוט?" (תורת כהנים על הפסוק וכן במסכת הוריות דף י.). רש"י מפרש מימרה זו בסגנונו: "...אשרי הדור שהנשיא שלו נותן לב להביא כפרה על שגגתו, קל וחומר, שמתחרט על זדונותיו..." כלומר, אם המלך שאין לבו כפוף מרגיש ומביא קרבן על שגגתו, כל שכן שההדיוטות מרגישין - שליבם כפוף" (שם, על התורה).

מן המפורסמות הן שהנשיאים בארץ/מדינת ישראל תמיד היו במוקד התעניינות. כל אזרח עם מעט ידע זוכר או למד שהנשיא הראשון של המדינה (משנת 1948 עד 1952) חיים וויצמן היה פעיל מאד בתקופת טרום המדינה. עם פטירתו של ויצמן מונה יצחק בן צבי (משנת 1963-1952). אחריו מונו: זלמן שז"ר (1973-1963), אפרים קציר (1973-1978), יצחק נבון (1983-1978), חיים הרצוג (1993-1983), עייזר וויצמן (1993-2000), משה קצב (2007-2000), שמעון פרס (2014-2007) ומאז משרת ראובן ריבלין כנשיא. מהם יותר ומהן פחות מפורסמים בפעלם.

יצחק בן צבי עם "מכון בן צבי" לחקר תפוצות ישראל. יצחק נבון ייזכר לטוב עם השתתפותו בעיניין המורשת הספרדית. חיים הרצוג ייזכר כפרשן צבאי מאד מוצלח ב"מלחמת ששת הימים" וכשגריר דרמטי באו"ם. שמעון פרס כאדריכל של הקמ"ג (קריה למחקר גרעיני – הכור האטומי בדימונה) ועוד כמה "פרוייקטים" בעלי מוניטין בין-לאומיים. אחרון ברשימה יש את ראובן ריבלין.

האחרון בניגוד לקודמיו בעל שושלת ארוכה מאד בארץ ישראל. לפי מה שפורסם הוא נצר למשפחות שהגיעו לארץ לפני כעשרה דורות, בערך באותן שנים של משפחת ר' מרדכי וייגרטן ז"ל מהעיר העתיקה. כפרלמנטר ממוצע הוא החזיק מעמד שנים רבות כח"כ מן השורה וכיו"ר הכנסת.  בתום הקדנציה של שמעון פרס היתה הת/לחבטות משמעותית בקשר לבחירת נשיא עשירי למדינת ישראל. בתום מו"מ מייגע שבמהלכו עלו ההצעות שהרב ישראל מאיר לאו או אלי ווייזל יתמודדו על התפקיד. לאחרון היתה צמודה בקשה לזרז את הליכי האזרוח ע"מ שיוכל להתמודד. הבקשה הזאת התקבלה אצל רבים בתמיהה ובהרמת גבות. וכעת, אחרי שנת כהונה אחת בלבד של ריבלין המסרים היוצאים מ"בית הנשיא" מתמיהים מאד. מי שלא היה בסוד העניינים חשב לתומו שריבלין ימשיך בסגנון "עממי" ויוכל לרצות את כל המגזרים בפסיפס המורכב של תושבי ארץ ישראל וגם לייצג את תפקידו באופן ממלכתי כלפי יהודי התפוצות כמתבקש מהתפקיד הייצוגי הזה.

אמירותיו במשך בנה מאז מינויו כנשיא זורעות בלבול בקרב העם. איחוליו לנישואי לזוג המעורב ביפו התקבל בצורה קשה מאז בקרב הרבה אנשים. האם הנשיא מעודד נישואי תערובת? אמרות כמו "בני עמי בחרו בדרך הטרור ואבדו צלם אנוש" ונער שמיידה אבנים וגורם למות ופציעות של אזרחים וחיילים שלהם הוא קורא " נער הנפלא" מהדהדות בצורה השלילית ביותר בקרב העם היושב בציון.

ועכשיו, בביקור בארה"ב כדי "לחלות" את פני הנשיא הגרוע ביותר שהיה בתולדות ארה"ב, שגם זוכה לקיתונות של ביקורת די בוטה מבית, הוא מהלל ומשבח את פעלו "רוצים לראות מנהיגות כמו שלו..." – אולי זה כהמשך ליחס שאובמה נתן לראש ממשלתנו בביקורו שם? האם יש כאן מגלה טפח ומכסה טפחיים או סתם התנהלות בעצלתיים? וכי למה לנו לקצור את ספיחי המחלוקת בין מר נתניהו לריבלין? וכי לא למדנו "לא תקום ולא תיטור"? ומה הסיפור עם הדלקת הנרות בבית הלבן עם "רבה" – והברכה "שעשה נסים לאבותינו ולאמהותינו בימים ההם בזמן הזה"? והעמידה בגילוי ראש ליד אובמה ואשתו? כמו כן גם הוא על שונאינו כשקציני מילואים בצה"ל מפגינים נגד השתתפות בערב מיוחד בחו"ל מטעם "קרן החדשה" שבאופן גלוי ובמופגן תומכת באירגונים כמו "בצלם" וכיוצא בהם? אם נקרב את מעשי הנשיא אחד אל אחד הבושה תכסה את פנינו. הוא עדיין משוכנע שדרכו היא זאת הצלחה?

נחזור לפתיח וכותרת המאמר הזה: אשר נשיא יחטא והפסוק בשלמותו " אשר נשיא יחטא לאשמת העם". רצף הפסוק אומר דרשני. אם העם נותן לו להמשיך אז הוא חוטא לאשמת העם.

שנזכה לבשורות טובות.