מחיפה האדומה ועד דומא

הצדק והמוסר היהודי עוד ישפוט וירדוף את אותם המענים האכזריים במרתפי השב"כ, את שולחיהם ואת הנותנים גושפנקא חוקית לכך.

יהודה ליבמן , י' בטבת תשע"ו

יהודה ליבמן
יהודה ליבמן
עצמי

"באחד הלילות, בערך בשעה שתיים לפנות בוקר, הופיע בחור צעיר בדירתנו, דפק על הדלת והעיר את אמי משנתה... בתום לב פתחה אמי את הדלת ומיד זינקו לתוך הדירה שמונה... הם דחפו את אמי הצידה, לקחו אותי בכוח למטבח והרעימו עלי מכות רצח באגרופני נחושת ובמקלות עץ...הם הזהירו אותי שבאם לא אפסיק את פעילותי בארגון, הם ישתמשו באמצעים קשים יותר בעתיד. כל חיי אזכור את הכאבים מהמכות שקיבלתי באותו לילה. קשה היה לי להאמין שהיו בארץ יהודים המסוגלים לפעול באגרופני נחושת מול יהודים אחרים ולישון בלילה בשקט"(אברהם אנושי – חיפה, חורף תש"ה).

עדות אחת מתוך עשרות עדויות של לוחמי האצ"ל שנחטפו הוכו ועונו,חלקם עד מוות, בשם הצדק והמוסר של השלטון היהודי דאז 'הסוכנות היהודית' ובלחץ הנציב הבריטי, בטענתם כי האצ"ל הינו ארגון טרור שבמעשיו מסכן את שלום הציבור היהודי בארץ.

נשמע מוכר? 71 שנים עברו מאז וכאילו כלום לא השתנה.

בעצם לכאורה הכל השתנה...אלו שנרדפו אז והוכרזו כטרוריסטים הוכיחו שהשלטון אז טעה ובגדול וברבות השנים קבלו את אמון העם ונבחרו הם עצמם להנהיג את העם היושב בציון.

והיום...הדור השני של לוחמי האצ"ל שהוכו ונרדפו על ידי אחיהם, הם השלטון! וכאילו כלום לא השתנה! השלטון היהודי בארץ ישראל בלחץ גורמים בינלאומיים הכריז על חבורות נערים יהודים כעל ארגון טרור, חוטף אותם באישון לילה מחיק אימותיהם, מתעלל ומענה אותם בשם הצדק והמוסר בטענה שמעשיהם מסכנים את שלום הציבור היהודי בארץ...

זעקת הנערים עצורי דומא מהדהדת ותובעת מאתנו לא לחשות בעת שכזאת.

הצדק והמוסר היהודי עוד ישפוט וירדוף את אותם המענים האכזריים במרתפי השב"כ, את שולחיהם ואת הנותנים גושפנקא חוקית לכך .

כאחי יוסף, גם אנו עוד נצטרך לעשות דין וחשבון נפש על השתיקה הרועמת בשלושה שבועות שחלפו:

"אבל אשמים אנחנו על אשר ראינו בצרת אחינו בהתחננו אלינו ולא שמענו...".

ומי שלא רוצה להיות אשם עליו: לצאת מהאדישות, לכתוב, לזעוק, למחות, להפגין ואם זה לא יעזור לשבור את הכלים, כי דמי אחינו זועק אלינו ממחשכי החוק. "והא- לקים יבקש את נרדף".