צום העשירי יהיה לששון ולשמחה

הרב דב ביגון , י' בטבת תשע"ו

בעשרה בטבת אנו מתענים משום שביום זה סמך נבוכדנצר הרשע על ירושלים והביאם במצור ובמצוק ומזה נמשך החורבן (שו"ע אור"ח תקמט מ"ב). יום זה נקבע גם על ידי הרבנות הראשית כיום הקדיש הכללי על אותם יהודים קדושים שנרצחו בשואת אירופה ובכלל, ואין יודעים את יום פטירתם.

ויש קשר בין חורבן ירושלים ליום אמירת הקדיש – המצור על ירושלים הוא תחילת תהליך החורבן.  בי' בטבת החל המצור על ירושלים, בי"ז בתמוז נבקעו החומות, ובט' באב נחרב בית מקדשנו והלכנו לגלות בת אלפיים שנה, ששיאה - השואה הנוראה. באמירת הקדיש אנו מודיעים ומכריזים "יתגדל ויתקדש שמיה רבא". למרות כל הצרות והחורבנות, הכלליים והפרטיים, יתגדל ויתקדש שמו הגדול של הקב"ה בעולם על ידי שיבת ציון ובניין ירושלים ובית המקדש שייבּנו במהרה בימינו.

נכון לעכשיו, התענית באה לעורר את הלבבות ולשוב ולהיטיב את דרכינו (שו"ע או"ח שם).

בפרט בימים הללו, אנו צריכים לעשות תשובה גדולה ביחסנו לארץ ישראל ולירושלים, כאשר אויבינו שואפים לחדש את המצור על ירושלים ורוצים להקים מדינה ערבית שבירתה ירושלים. ומבית נשמעים קולות של אנשים שנחלשה אמונתם ורוחם והם מוכנים למלא את משאלות אויבינו בחושבם שעל ידי כך יביאו ביטחון ושלום לישראל. אך ההפך הוא הנכון.

מאז נבוכדנצר הרשע  ששם מצור על ירושלים, שואפים אויבינו לאורך כל הדורות להשתלט על ירושלים בדרכים שונות ומשונות - מי בכוח המלחמה והטרור, מי בעורמה על ידי החלשת כוח האומה ואמונתה, ומי על ידי יצירת פירוד בתוך ישראל, ובין ישראל לארצו חלילה.

אדרבה, עלינו להתחזק באמונתנו וברוחנו ולהמשיך להיאבק ביתר שאת על האחיזה בירושלים ובארץ חיינו, לחזק את רוח האומה ואחדותה על ידי שיבה לשורשים המאחדים את כולנו, וכן על ידי שיבה לארצנו העושה אותנו לגוי אחד. ומתוך כך יתקיימו דברי הנביא זכריה: "צום הרביעי וצום החמישי, וצום השביעי וצום העשירי יהיה לבית יהודה לששון ולשמחה והאמת והשלום אהבו" (זכריה ח יט).

מהמצפה לישועה השלמה