ההסתה: ענייני דיומא

יש כאן אג'נדה ברורה ומכוונת להוריד את המדינה על הברכיים. התרומות האלה משמשות ליצור כלי ניגוח תקשורתיים נגד מדינת ישראל

הרב מרדכי צבי , י"א בטבת תשע"ו

הרב מרדכי צבי
הרב מרדכי צבי
ערוץ 7

כל מי שחושב שאוהב או ממש אוהב את המדינה, רוצה להביע את דעתו בצורה המרוסנת ביותר לקיים את הנאמר "דברי חכמים בנחת נשמעים".  התלהמות , צעקות, הטחת אשמות היא ההיפך הגמור מדרך החכמה. "כי כעס בחיק כסילים ינוח". את זה רואים אצל חברי הכנסת הערביים - חכמה גדולה אין שם.

אבל בכל זאת קשה להשאר אדיש נגד ההסתה המתמשכת לפני ומאז קום המדינה נגד החרדים, בני הישיבות  ובהמשך לא רק שזה נרגע ההסתה נמשכה נגד המתנחלים וההסתה הסמויה באפליה בין עדה אחת לשניה ומעמד למשנהו. אבל אמרנו, מילא, המדינה בחיתוליה, מי ששורד שורד. מי מבני הישיבות שהולך לצבא שילך. ובדור מאוחר יותר, מי מהחרדים שתורם לזק"א או באופן אחר... שיהיה. העיקר נחיה ביחד.  חשבנו שההקצנה תלך ותדעך ברבות השנים כמו אומרים "גם זה יעבור" , "אל תקח הכל ללב" , "יהיה בסדר", "לא נורא, נסתדר"!   

הדו קיום היפה הזה החל לתת את אותותיו במהלך החיים ובשגרה. במישור הפרטני ניתן לראות דו קיום מעולה. "איש לרעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק".  בשירות הצבאי רואים חיבורים שלא רואים במה שנקרא "האזרחות". בשדות הקרב של מלחמת השחרור, מלחמת סיני, מלחמת "ששת הימים" , מלחמת יום כיפור", לבנון הראשונה, השניה, מבצעים, וכדומה. ראינו את זה באימונים, בהכשרות, בקורס מ"כים, בקורס קצינים בבה"ד 1, בחובלים, בקורס טייס, בצוללנים, בקומנדו הימי, בניווטים, בשדה הקרב, בשמירה ובעתות חרום. בכל אלה נראה העם בשעותיו היפות.  הדבק המעולה של העם בפעולה! מה טוב ומה נעים שבת אחים.  

נציין שבכניסה למטוס "אל על" יש שלט קטן במבקש בשפה יפה מהיוצאים לחו"ל משהו כמו "הנך מייצג את המדינה עשה זאת בצורה נאותה".  לצערנו הבקשה הזאת לא תמיד מתמלאת בהידורי הידוריה- מה שנקרא "למהדרין מן המהדרין".  תופעות ה"ישראלי המכוער" צצות ועולות ברחבי העולם. יהיה זה במלונות, בתיאטראות, במסעדות ובמקומות בילוי אחרים.  אנחנו,מטבע הדברים ומההיבט ההלכתי, הרי מנועים מלדבר לשון הרע על אחינו עקב הציווי אבל מידי פעם אי אפשר לרסן את היצר הזה. חייבים לרוץ לספר לחבר'ה , חייבים משהו פיקנטי, פיקנטריה יומית, מסמר של המסיבה, ה"שלאגר של הערב" , "לגנוב את ההצגה" לשמוע או להשמיע משהו "מגניב". אבל, לאט ,לאט, עת רדת המסך על המסיבה ואחרי כיבוי אורות, כ"שעושים חושבים" לבד בינינו לבין עצמנו, אנחנו מחוייבים לערבות היהודית. הרי "כל ישראל ערבים זה לזה". האמת היא שערבות יהודים זה לזה עוברת כחוט השני בין יהודים. אח לנשק הוא אח לנשק, אח לצרה הוא אח לצרה. יש דבק כזה בין יהודים וישראלים. מה לעשות? זה אנחנו לטוב או לרע!

אבל חומת ההדדיות הזאת נבקעה מתישהו באמצע שנות התשעים. אז החלו להראות סדקים שהפכו לבקעים ופרצות נראות לעין. זכורני משנות התשעים במוקדמות משהו כמו 92-93 קראתי קטע עתון בו נאמר "ירית הפתיחה במלחמת התרבות בארץ נורתה אמש ... באיזה מופע של משהו שאני כבר לא זוכר". אני הולך ברחוב ואינני רואה בקיעים או יריות או קרב תרבות. נראה שזה מתחת לפני הקרקע, משהו מחלחל בינות לאבני היסוד של בנין החברה והמדינה. אני זוכר היטב איך שהייתי קונה עתון של שישבת "ידיעות", "מעריב" או אפילו "הארץ" של שנות הששים המאוחרות - אחרי מלחמת "ששת הימים". הייתי מעלעל בניחותא בין דפיו ומאמריו. פה מאמר ,שם מאמר , לרוב כתובים בעברית שהיא עברית ולא אנגלית מתורגמת לעברית ותוך כדי קריאה , עובר אבי ז"ל ומעיף מבט בכותרת זו או אחרת ומפטיר " איי איי .. ממש שמאלנים".  עול ימים הייתי אז , כבן שש -שבע עשרה ולא ירדתי לסוף דעתו. ברגע קט, בקריאה קלילה ושטחית הוא כבר הסיק שהגישה של העתון שמאלנית.  תהיתי!

לא עברו הרבה שנים וראינו היווצרות, בבחינת דברי הכתוב: "וְהִנֵּה קַמְתֶּם, תַּחַת אֲבֹתֵיכֶם--תַּרְבּוּת, אֲנָשִׁים חַטָּאִים:  לִסְפּוֹת עוֹד, עַל חֲרוֹן אַף יְהוָה אֶל יִשְׂרָאֵל: כִּי תְשׁוּבֻן, מֵאַחֲרָיו וְיָסַף עוֹד לְהַנִּיחוֹ בַּמִּדְבָּר וְשִׁחַתֶּם לְכָל-הָעָם הַזֶּה.(במדבר פרק לב:יד-טו)  - ארגונים שונים צצים ועולים על פני השטח. דומה שההסטוריה מכריחה את עצמה לחזור על עצמה. פתאום יש  "מצפ"ן", "השמאל החדש", ועתונים כמו "העולם הזה"," בול" מפרי עטו של העיתונאי המהולל הנודע בשערים - גם של רמאללה. שאלנו מה אלה? סתם דפי רכילות? סתם עתונות צהובה?  הם עלו לכותרות, נקראו ע"י אלפים  וכמו שעלו גם ירדו מהשטח. הלכו כלעומת שבאו. השתפרנו? חזרנו למקורות? לא ולא!  לחלל הזה שנוצר נכנסו הארגונים השונים. בנוסף לנ"ל שכבר כמעט לא שומעים עליהם, יש את "בצלם" ואת "שלום עכשיו"  יש את" הקרן החדשה", את "שוברים שתיקה" , "עדאלה", "זכויות", מחסום וואטש" "גישה" ודומיהם שנוספו לרשימה. בסך הכל, נכון להיום, עשרים ותשעה (!) אירגונים . פקידיהם, מתרימיהם, שלוחיהם, סמנכ"ליהם ומנכ"ליהם המראים פניהם מעל כל מהדורת חדשות, אולם גבוה ותחת כל עץ רענן ועושים שמות בעולם!  ואנו, אָנָה אֲנַחְנוּ עֹלִים? אַחֵינוּ הֵמַסּוּ אֶת לְבָבֵנוּ...(דברים א:כח)

וכי לא די לנו באנטישמיות הטבעית והמולדת נגד היהודים? הרי כל מי שמעט שכל בקודקודו וראייה לא לקויה רואה שהאנטישמיות המודרנית הבאה לידי ביטוי בכמה מישורים. ב"מודל" העתיק היא התקפות נגד יהודים באשר הם. לא משנה המקום ולא משנה הזמן! איקויזיציה בספרד, פוגרומים ברוסיה, פולין או גליציה, פרעות מרוקו, "עלילות דמשק" בסוריה, תורכיה או תוניס. שונאי ישראל ימצאו את הדרך להתקיף יהודים והם לא צריכים את העזרה של היהודים. היום, יהא זה ראש עיר בליוורפול  באנגליה או איזה ראש מדינה באירופה או איזה בישוף באפריקה, כומר בארה"ב, או מכחיש שואה אחר. אבל, כדי להוסיף חטא על פשע יש מדינות ששמו להם כמטרה לקעקע את יסודות מדינת ישראל .הכסף זורם, כן זורם, לא טיפין טיפין , אלא בסכומים אדירים , גם מהרשות הפלשתינית של אבו מאזן.

יש כאן אג'נדה ברורה ומכוונת להוריד את המדינה על הברכיים. התרומות האלה משמשות ליצור כלי ניגוח תקשורתיים נגד מדינת ישראל. מדהים לגלות , כמו בשבוע שעבר , שארגון "שוברים שתיקה" לא די שמעליל עלילות בתקשורת אלא גם מוצא את דרכו לבתי ספר בארץ ישראל שזה דבר פסול מעיקרו אבל גם לרשתות התקשורת בחו"ל העטים על השלל כ"אייטם" תקשורתי שמעלה את ה"רייטינג"  באופן לא יאומן. "הנה לשון הרע "Report from The Source"  "שהיהודים בעצמם אומרים" - שחייב להגיע למאזינים או לצופים.  וכי מדוע ולמה יעניין העניין הזה את איזה יליד אסקימו משבט האיניואיט בערבות קנדה  בטריטוריה הצפון מערבית? באמת מה איכפת לדייג בניו-פאונלנד מה קרה בבלעין או ב"חומת מגן", ב"עופרת יצוקה" או ב"צוק איתן"?  אבל, מה לא עושים בשביל ה"רייטינג"? עוד פרסומת, עוד כורסא מרופדת, עוד רכב למנכ"ל היוצא או הנכנס לאולפן החדשות המרעישות. הנה הבשורה שתרעיד את אמות הסיפין: "היהודים לא בסדר".. הנה! יוריקה! מצאנו עוד הוכחה שהם לו בסדר.

ואם לא די בזה , גם נשיא המדינה, צאצא לדורות חשובים של בוני הארץ, מגיע ומשתתף בכנס של "שוברים שתיקה" ושם, בנאיביותו, הוא מצהיר שצה"ל הוא הצבא המוסרי בעולם".  וזה אחרי שהוא בעצמו, קבל עם ועולם אמר "עמי בחרו בדרך הטרור ואבדו צלם אנוש" . במהדורה מיוחדת "לרגל הענין" - שוטח הנשיא הקודם, מר שמעון פרס, את משנתו על תפקיד האזרח מול הנשיא. "נשיא נבחר , נשיא חשוב, מוסד הנשיאות, מעמד הנשיא  ועמידה על כבודו של הנשיא.". זה יפה ואצילי – כדרכו הסוגה בשיח מהוקצע. אבל , ברשותכם, שאלת תם, וכי צריך את מר פרס שיסביר את חשיבותה של משרת הנשיא? וכי לא היה עדיף להסביר את זה לנשיא עצמו שתפקידו מחייב שיקול דעת וכובד ראש והנמכת האש במקום ללבותה?

בינתיים החיילים מוצאים את עצמם במצבים כמעט בלתי אפשריים. אנרכיסטים ו"מחסום וואטש" על כל צעד ושעל, מצלמות בכל פינה לתעד את כל "פשעי המלחמה הנוראיים" לא משעמם?  הרי כל אלה נותנים חרב בידם להרגנו בכל מקום שאנחנו! זוהי צעקת אנשי הגולה ! זו קריאת יהודי התפוצות ! בשורות טובות.

המשך יבוא.