חיש גז

הרב ישראל רוזן , י"ב בטבת תשע"ו

הרב ישראל רוזן
הרב ישראל רוזן
שלומי שלמוני

מיתווה

בימים אלו 'מיתווה הגז' יוצא לדרך, ועדין הבג"צ אורב. מדובר בעיסקת זיכיון ענקית לחברה אמריקאית (נובל אנרג'י) בשותפות עם חברה ישראלית (דלק אנרגיה) להפיק גז טבעי מול חופי ישראל ולשווק אותו. העיסקא מתייחסת למאגרי גז משמעותיים שנתגלו בשנים האחרונות, והם צפויים להניב אנרגיה שיכולה לספק את תצרוכת המדינה למשך עשרות שנים.

מתי מעט בקיאים בפרטי ה'מיתווה'. רבים יותר, אך עדין מעטים, יודעים במעומעם ומבינים במעורפל מהם צדדי המחלוקת בין ראש הממשלה ושר האנרגיה, עושה דברו, לבין אישי אופוזיציה וגם קואליציה החולקים על כדאיות ה'מיתווה' וחוקיותו. אגב, אחת מדרכי הערפול הוא השימוש במידה המעורפלת: מיתווה (והנה הצעתי ליתר ערפול: מיטווה). יותר מהמה, אך עדין מיעוט שבמיעוט, יש להם עמדה בנושא והם סבורים שאחד הצדדים צודק לגופה של כדאיות העיסקא, והצד השני מחטיא בגדול. אבל כולם, ממש כולם, יודעים שמדובר בהתקשרות כלכלית דרמטית שיש לה השלכות על כלכלת ישראל העתידית . כיוצא בזה הכל יודעים שרוה"מ טוען שהנושא משיק למדיניות-חוץ ובטחון בהקשר של (אי)תלות באספקת דלק חיצונית, וביחסי חוץ עם מדינות עוינות בהווה ובעבר (כולל הפלסטינים).

במקביל למחלוקת העזה בין קואליציה ואופוזיציה הנושא נתון במחלוקת חריפה גם בין כלכלני מאקרו ומגידי-עתידות כלכליות, שהרי ה'מיתווה' נוקב מחיר גז, קוצב רמת מיסוי, מאפשר ייצוא ושולל מן המדינה אפשרות לשנות תנאים במשך עשור ומעבר לו. מוקד התנגדות רעשני נוסף נובע מכך שה'מיתווה' הינו מונופול הנוגד לחוק ורק הטיעון "פגיעה בבטחון ובמדיניות חוץ" מאפשר להתגבר עליו . נופך צבעוני נוסף קשור בהתנהלות ראש הממשלה שנאלץ להכתיר את עצמו כשר הכלכלה, כדי להטות ממסילת המיתווה מתנגדים או הססנים.

היבטי הדיוט

ארשה לעצמי לטוות בפניכם את השקפתי סביב ה'מיתווה', כהדיוט כלכלי מחד וכבעל-דעה בנושאי המדינה היהודית, מאידך.

אחד אני יודע בכלכלה; אין זה מדע מדויק , ובוודאי לא לטווח של עשור. שבעתיים נכון הדבר במדינת ישראל שמצבה הלאומי ניתן לחיזוי אלוקי בלבד : "ארץ אשר עיני ה' בה מרשית השנה ועד אחרית שנה" (דברים יא,יב). אין מדע שיכול להעריך עתיד כלכלי של מדינה המוקפת אויבים, בעולם השורץ מדינות הזוממות להשמידה, ו...שמאל פנימי המעודד חרם כלכלי על מדינתו. כל הניירות המלומדים שהוגשו לשלל ועדות הגז מתקזזים מול ניירות נגדיים, ומול סימני השאלה המרובים המצויים בהם עצמם.

משכך, אני הקטן מקבל את המלצת ראש הממשלה, 'חיש גז', בדיוק כמו שאני מקבל את עצת יועץ ההשקעות בבנק שלי, כל עוד... כל עוד שלא נטען שיש לו אינטרס אישי . ולא נטען! עדין בזיכרוננו ראש ממשלה שנטען כי רתם מהלך מדיני (ה'התנתקות') לעגלת אינטרס אישי-משפחתי, כלכלי ומשפטי, ע"מ להינצל מאימת הדין. יש שטענו כך גם כלפי יורשו, אהוד אולמרט, שנלכד בשחיתותו. כמדומה שעל ראש הממשלה הנוכחי, גם בשטף גלי הבקורת, לא שמענו רחשים אינטרסנטיים, ולפיכך אין לנו אלא לקבל את המלצתו. ואדרבה, כמדומה שיש באמתחתו קבלות על הצלחות כלכליות והחזקת כלכלת ישראל עם 'הראש מעל למים' גם בשנות משבר כלכלי חמור.

ובאשר לעקיפת חוק המונופול ואפשרות ששם הביטחון נישא לשווא, בהיותו נימוק חוקי יחיד המאפשר עקיפה כזו – עמדתי ידועה לקוראי מדור זה על 'קדושת החוק', ועל 'עליונות הבג"צ'. אם צריך לעקוף – עוקפים!

הנקודה היהודית

אני שייך לאלו הסבורים כי 'יש לתורה מה לומר בכל נושא', ול"ה כרכי תחומין יוכיחו! ואכן בכרך ל"ב (תשע"ב) פרסמנו מאמר מאתהרב יעקב אריאל בנושא תמלוגי הגז והמיסוי בעקבות ועדת ששינסקי בנדון. למאמר גם נספח מאת שני עמיתיי למערכת, הרב ד"ר איתמר ורהפטיג ועו"ד ר' יצחק ברט, החולקים עליו. אעפי"כ עמדתי היא שנדוננו אינו עניין להלכות פסוקות; יש גם הכרעות 'חוץ-הלכתיות! (הדיון בתחומין עיקרו סביב שאלה של הפרות הסכם, ואיננו רלבנטי ל'מתווה').

כשחיפשתי בפרשתנו רמז לחיפושי גז נתקלתי בפסוק " ברכת... גבעות עולם " (מט,כו). נזכרתי בחברת 'גבעות עולם' העוסקת בהפקת נפט באיזור שוהם בעקבות תחזית מיסטית-כלכלית של הרבי מלובביץ לחסידו שנשענה על הפסוק המקביל בברכת יוסף ב'זאת הברכה': " וממגד גבעות עולם " (דברים לג,טו). ה'מגד' הוא ה...נפט ב'גבעות עולם', שאותר לפי רזי רש"י שם!

(נכתב במוצ"ש ויגש)

מתוך העלון "שבת בשבתו" של מכון צומ"ת.