כאילו שלא ידענו...

כאילו שלא ידענו מה עומד לקרות, שוב דומים אנו לבת יענה שטומנת ראשה בחול.
מכאן הזהרתי וגם שלחתי מכתבים לראש הממשלה וחבריו בממשלת ישראל על הסכנות ב"מפת הדרכים" ועל האיש ה"מתון" כביכול מחמוד עבאס – אבו מאזן.

אל"מ (מיל.) משה לשם , י"ח באייר תשס"ג

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
כאילו שלא ידענו מה עומד לקרות, שוב דומים אנו לבת יענה שטומנת ראשה בחול.
מכאן הזהרתי וגם שלחתי מכתבים לראש הממשלה וחבריו בממשלת ישראל על הסכנות ב"מפת הדרכים" ועל האיש ה"מתון" כביכול מחמוד עבאס – אבו מאזן.

המחשבה המעוותת שאבו מאזן ילחם בטרור יחד עם דחלן רב המחבלים מעזה, הייתה מעוררת גיחוך אילולא היו חיינו בסכנה כה חמורה.

אבו- מאזן, כמו רב המרצחים ערפאת ושאר חברי כנופיית הפשע שאצלנו מכנים "הממשלה הפלסטינית", לא הסתיר מעולם את דעותיו. אנחנו, שיחקנו כאילו שלא מדובר בנו, כאילו דבריו מושמעים "רק לצרכים פנימיים". את האמירה האווילית הזאת שמענו מפי פוליטיקאים מאז הסכם המוות שנרקח באוסלו, מגובה בדברי פרשנים נפוחי חשיבות.

מנהיגי כנופיית הרצח אמרו לנו בפנים את מה שהם חושבים עלינו ומה הם מתכוונים לעשות לנו אם לא נכנע להם, ואצלנו פירשו זאת כסתם מילים.

מעשי הרצח, מאז שבת, שבה נפגש ראש ממשלתנו עם רב המחבלים אבו מאזן, כולם תואמים את הדוקטרינה של אבו- מאזן. ולכן גם לא שמענו מפיו של רב המחבלים שמכהן כראש ממשלה שום התנצלות או הבעת צער.

על פי הדוקטרינה של אבו מאזן :
1. השימוש בנשק נגד אזרחים ישראלים בתוך גבולות מדינת ישראל צריך להפסק לשנה, מאחר והמאבק המזוין לא הוכיח יעילותו.
2. השימוש בנשק נגד אזרחים בשטחים הכבושים על פי אבו מאזן, חייב להימשך.
על פי תפיסה זו הרצח של הזוג לוי הי"ד בחברון, ושל 7 אזרחים ישראלים בגבעה הצרפתית הוא חלק מאותו מאבק מזוין לגיטימי.

כפי שצוטט בעיתון א-שארק אל אווסאט ב-3 למרץ השנה: "האינתיפאדה צריכה להימשך, כחלק מהמאבק הצודק של העם הפלסטיני, זכותו להתקומם ולהשתמש בכל האמצעים שלרשותו כדי להגן על עצמו ועל קיומו. אני חוזר ואומר שאם הישראלים באו להקים התנחלויות על אדמתנו/כם, זכותכם להגן על מה ששייך לכם. בכל האמצעים והנשק, כשהם באים לבתיכם. זוהי זכות ההתקוממות...".

הטבח בגבעה הצרפתית הוא לגיטימי בעיני הרוצח אבו מאזן, כי שטח זה על פי הגדרתו שייך לערבים. הגבעה הצרפתית, פסגת זאב, נווה יעקב, גילה, רמות ורמת אשכול, כל השכונות האלה על פי הגדרתו "שטחים כבושים" ותושביהן דמם מותר. אבל כאשר מתירים דמם של יהודים, אין גבולות ואין מחסומים ובעוד קוברים את נרצחי האוטובוס מהגבעה הצרפתית נרצחו יהודים בעפולה.

וכן אני אכנה את אבו-מאזן רוצח ורב מחבלים, כי העובדה שהוא מתגלח ולובש חליפה אזרחית אינה מנקה אותו משילוח רוצחים לפתח ביתנו.

ועם אותו רב מחבלים, מנהל ראש ממשלתנו שיחה ופתוח להמשך משא ומתן גם כאשר הדם נשפך ברחובותינו ומרפד דרכו של הטרוריסט. אם כך מה ההבדל בין שרון לקודמיו שהתחבקו עם רב המרצחים ערפאת?

רב המרצחים אבו- מאזן מתייחס למפת הדרכים בערמומיות שמאפיינת את כנופיית טוניס: "תכנית "מפת הדרכים" היא תוצר של הסכמה שנוצרה בתוך הקוורטט הבינלאומי, ואנחנו מסכימים לה למרות הסתייגויותינו... אנחנו רוצים שתכנית זאת תאומץ על ידי הצדדים באופן רשמי כדי להתחיל בישומה". ( אל קודס, 25 פברואר, 2003.)

בוודאי שהוא וחבר מרעיו רוצים לראות בישומה, לאחר שראו מה גרם לנו הסכם אוסלו כשהם היו רק "רשות", הרי יכולתם לפגוע בנו בצורה קשה עוד יותר ומוגנת על ידי הקוורטט תהיה כשהם יהיו מדינה ריבונית כמהלך פותח.

ממשלת ישראל מוותרת על תגובה, שוב נשמעת המנטרה המטומטמת, שמעשי הטבח בוצעו על ידי מתנגדי השלום. יש כותרות עוד יותר מטופשות ומקוממות כמו "הטרור הכריז מלחמה על אבו-מאזן", לא מלחמה נגד היהודים, נגד אבו מאזן. אנחנו קוברים את מתינו, הם הערבים טובחים ונלחמים בנו ואצלנו יש כאלה המגוננים על המשלחים ומנקים את המתכננים.

אצלנו משחקים ב"כאילו", ומטאטאים מתחת לשטיח את מה שכל כך ברור וגלוי לעיין.
ומעניין לעניין באותו עניין, לפני 9 חודשים קראתי כאן לערביי ישראל גייס חמישי.

יצאתי נגד הפוליטיקאים שמנסים לצמצם את הבעיה ושקראו לתופעות של שיתוף פעולה עם מחבלים "עשבים שוטים", כבר אז טענתי שלא מדובר בעשבים שוטים, ושאסור לנו להמעיט בסכנה שצפויה לנו מערביי ישראל, אזרחים לכאורה אבל משתפי פעולה עם האויב בעליל.

כאילו שלא ידענו מי הם, כשראינו את שריפת הדגלים שלנו, את זעקות "מוות ליהודים " שנשמעו בעצרות עם, בתהלוכות ובמשחקי כדורגל.

הפוליטיקאים "כאילו " שלא ידעו את מימדי התופעה. מאז ראינו איך המצב מסלים ונעשה קשה יותר. שיתוף פעולה פיזי עם מחבלים, באיתור מטרות, בהובלה ליעד, במתן מסתור ומחסה לרוצחים. ברור עכשיו שכספים רבים הועברו לידי ארגוני הרצח באמצעות בכירים במגזר ערביי ישראל.

אלה לא כספים של גמילות חסדים, ושיפסיקו לספר לנו מעשיות על טיפול באלמנות ויתומים. הכספים הועברו לארגוני רצח, לכסף כידוע אין לו ריח מיוחד אם הוא מופנה לטרור או לסיוע למשפחות רוצחים מתאבדים שפגעו בנו.

לא נוכל להגיד לא ידענו, כאשר אנחנו רואים את עצרות הנכבה, איפה נשמע בעולם על אזרחי מדינה שמארגנים כל שנה ביום העצמאות, עצרות זיכרון לאסון.

הנכבה שפירושה אסון ולא בכדי בחרו במילה זו, כאילו שזה מונח ניטראלי כאילו מדובר באסון טבע, ולא מוכוון פוליטית.

מה שקרה ב-1948 היה אירוע פוליטי ולאירועים פוליטיים יש גם תוצאות. אנחנו צריכים לומר גלויות ולא להסתתר מאחורי הגדרות מעורפלות. הערבים שמקוננים על האסון שקרה להם ב- 15 למאי 1948 אינם עושים זאת מתוך כוונה שתכנית החלוקה של ארץ ישראל הייתה לא מוסרית או שגויה, הם מקוננים על כי הובסו במלחמה, לא על כי הם פתחו בה.

החוצפה שלהם להציג את עצמאותנו כאסון, זאת למרות שהם בסיוע 4 מדינות שהיו אז חברות באו"ם : מצריים, סוריה עיראק ולבנון, לא רק תקפו את הישוב היהודי בארץ ישראל אלא גם הפרו את החלטת האו"ם בעניין החלוקה והקמת מדינת ישראל.

ויש בינינו כאלה, השמאל הקיצוני כמובן, שבצביעות משתתפים באותן עצרות כאילו שלא ידעו את ההיסטוריה.

כמובן שנוח להם להשוות את הנכבה לשואה של העם היהודי, מעטים יוצאים נגדם והרוב מחשה ולא אומר להם חצופים הכיצד תעזו ?

יהדות אירופה אשר הושמדה על ידי הנאצים לא יצאה למלחמה נגד גרמניה. ערביי ארץ ישראל יצאו למלחמה נגד הישוב היהודי והובסו בה. וגם כאשר הובסו בה לא נטבחו כאחינו באירופה.

אז בואו ולא נשחק במשחקי לא ידענו. את האמת יש לומר ולומר בקול רם.

ערביי ישראל הפכו לגייס חמישי וצריך להתגונן בפני גייס זה לפני שהמצב יחמיר.

מפת הדרכים גרועה אלף מונים מאסון אוסלו ועלינו לעשות כל מאמץ חוקי כדי לטרפד תכנית זאת ולמנוע הקמת מדינה ערבית רצחנית ממערב לירדן.

צריך לומר בקול רם וברור "לא למדינה פלסטינית" (סטיקרים ניתן לקבל במשרדנו, טלפון 6792343 (02) ).

ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !!!



אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".