מי ישמור על השומרים?

אסף פריד , י"ז בטבת תשע"ו

אסף פריד
אסף פריד
צילום: עצמי

אם לא תתרחש הפתעה של הרגע האחרון אחד מעצורי פרשת דומא ילך היום הביתה, כאשר באמתחתו כתב אישום מינורי שלא לומר מגוחך על מעורבותו בקטטה עם בדואים לפני כשנתיים. אסור עדיין לפרסם את זהותו של המשתחרר לכן נקרא לו ח.ג. או בקיצור חג.

אינני מכיר את חג באופן אישי אבל אני בהחלט חי בסביבתו, הוריו גרים באחד מישובי הר חברון, אחותו לומדת עם בתי באותה כיתה, חג עצמו למד באותם בתי ספר עם אותם מורים ומחנכים בהם לומדים ילדי. משפחתו היא משפחת מתנחלים קלאסית, מסוג המשפחות שמפרסים במדור "נעים להכיר" בעלוני השבת.

חג נעצר לפני כ-30 יום על ידי השב"כ. כל כלי החקירה הקיימים הבלתי חוקיים והבלתי חוקתיים הופעלו נגדו

נמנע ממנו מפגש עם עורך דין

דיוני הערכת מעצר, התקימו בהעדר הנאשם

נמנע ממנו לקיים מצות בסיסיות כמו שמירת שבת, הנחת תפילין והדלקת נרות חנוכה

הופעלה נגדו אלימות פיזית קשה, או במילים אחרות הוא עבר עינויים.

על הפרשה כולה הוטל צו איסור פרסום

שאף אחד לא יתבלבל, צו איסור הפרסום לא נועד למנוע את שיבוש החקירה, כל חבריו, קרוביו ומיודעיו יודעים היטב על המעצר, צו איסור הפרסום נועד אך ורק למנוע ביקורת ציבורית.

היום התפרסם שלחג יש אליבי מוצק שמנקה אותו לחלוטין מקשר להצתה בדומא, אליבי שחוקרי השב"כ ידעו עליו מיום החקירה הראשון.

התיקון השני לחוקת ארה"ב מתיר לכל אזרח לשאת נשק, מטרת סעיף זה אינה נובעת מזכות ה"ההגנה עצמית", אלא, עד כמה שזה ישמע מוזר לאוזניים ישראליות, סעיף זה נועד בשביל להגן על האזרחים מעריצות המשטר.

אנחנו, כאן בישראל, לא צריכים נשק בשביל להתגונן מעריצות המשטר. יש לנו רשת הגנה טובה יותר, הרי זאת המדינה שלנו, המשטר שלנו, בתי המשפט שלנו, השב"כ שלנו...

כולנו יודעים שבמקרה של בעיה עם בירוקרטית כל שהיא יש לנו תמיד עם מי לדבר.

יש לנו משפחות גדולות ומקושרות, יש לנו מעגל רחב של חברים. תמיד נוכל לפנות לראש המועצה שיסדר את הבעיות, או לחילופין לדבר עם ראש הישיבה. במקרים קשים אין לנו שום בעיה להגיע לאנשי ציבור שרים וחברי כנסת, הם כבר יעזרו לנו... ויש לנו כמובן מערכת משפט עם שופטים ישרים והגונים שיצילו עשוק מיד עושקו

כל המערכת המופלאה הזאת קרסה לחלוטין במקרה של חג ואיש לא מנע מהשב"כ להתעלל בו, פשוטו כמשמעו במשך 30 יום.

ראשי המועצות ומועצת יש"ע עסקו במרץ בהילול השב"כ ובהכפשת נוער הגבעות

ראשי הישיבות והרבנים, למעט בודדים, שמיהרו להוציא הודעות גינוי בפרשת "חתונת השנאה" העדיפו לעטות שתיקה במשך כל הפרשה.

ואישי הציבור, למעט כמה יוצאי דופן חריגים עסקו במרץ בקשירת כתרים מפוארים לשב"כ

התקשורת, גם זאת המגזרית, התמסרה מרצון לשתוף  הפעולה עם הממסד, ועסקה באינטנסיביות בפרסום המסרים של השב"כ: מדובר בודאות ברוצחים מדומא, נוער הגבעות הכריז מרד על המדינה, הם עוברים הכנה מיוחדת נגד חקירות שב"כ (שילוב של סידרת שבי מסיירת מטכ"ל וקורס צוערים של המוסד) הם פצצה מתקתקת פיגוע נוסף נמצא כבר בדרך וכו' וכו'

ואחרונים ולא חביבים, מערכת המשפט, אשר הפכה לחותמת גומי של השב"כ תוך שבירת כל החוקים והכללים

וכמובן, אנחנו, ששתקנו וששותקים עד היום.

חג, הוא חף מפשע, אם אתה לא תרים כל זעקה היום,

מחר הילד שלך יעבור אותו דבר.