דוד - איש מלחמות ה'

ציבא 'עבד' שאול עם 15 בניו ו-20 עבדיו, נאלץ לקבל מעליו את הבן הנכה, שאכל על שולחן המלך תמיד. האם הוא ישלים עם הרעת התנאים?

הרב משה כהן , כ"ג בטבת תשע"ו

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

שמואל ב פרקים ח - י

דווקא לאחר שנתן הנביא הודיע לדוד כי לא יבנה את בית ה' מופיעה רשימה של מלחמות שעשה דוד כנגד אויביו. בין שני פרקי המלחמה נמצא פרק של מעשה חסד עם בית שאול. מה פשר סמיכות הדברים?

בפרקים שלפנינו מתגלה עוצמת כוחו של דוד בכל הנוגע למלחמות עם אויבי עם ישראל מסביב לממלכה. אמנם כבר מתחילה היה יוצא דוד לעיתים לעזרת ערי ישראל להושיען מפני עמלק ופלשתים, אך כאן מרוכזות מספר מלחמות כנגד עמון, מואב, עמלק, פלשתים וארם. מדוע דוד מתחיל את מסע מלחמותיו דווקא כעת? נדגיש עוד כי הפרק הפותח את מלחמות דוד מתחיל במילים "ויהי אחרי כן" (ח', א) המוסבות על דברי נתן הנביא אליו.

דומה שסמיכות העניינים מורה עד כמה דוד הינו עבד נאמן לקב"ה. בדברי נתן לדוד בפרק ז' לא נאמרה סיבת הדחייה של בקשת דוד לבנות את בית ה'. אולם בדברי הימים א', כ"א מבוארת הסיבה באופן מפורש: "כי דמים רבים שפכת". דווקא ריבוי המלחמות שנעשה ביד דוד הוא זה שמונע ממנו לבנות בית לה'.

לכאורה היינו יכולים לצפות מדוד לאחר דברים אלו להביע תסכול. הלוא את המלחמות הללו עשה לטובת ישראל ולבסוף הן משמשות כביכול לרעתו. אולם, לא כן הוא דוד. דוד מבין כי זו שליחותו בעולם להלחם כנגד אויבי ישראל ואילו בנו הוא זה שתפקידו לבנות את הבית לה' לאחר שינוחו ישראל מכל אויביהם. דווקא משום כך רוצה הוא להשלים את שליחותו שנקבעה על ידי ה' אע"פ שאין זה מתאים לגמרי עם שאיפותיו הראשוניות.

שפיכות הדמים המתוארת במהלך מלחמותיו של דוד אין בה גנאי של אכזריות חס וחלילה אלא מילוי שליחות אלוקית. זו הסיבה שהנביא מפריד את שני פרקי המלחמה בסיפור עשיית החסד של דוד עם בית שאול. גם פרק המלחמה עם בני עמון פותח במעשה חסד. להורות כי גםמלחמותיו של דוד אינן נובעות מעריצות של מלך אכזר אלא מצדיקותו של שליח ה'.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך