מה מסתתר בתוך פשרת הכותל?

תני פרנק , כ"ב בשבט תשע"ו

דעות נשות הכותל
נשות הכותל
צילום: ללא

אתמול אישרה ממשלת ישראל את הסדר הפשרה בין קבוצת "נשות הכותל", המבקשות להתפלל ברחבת הכותל המערבי עם ספרי תורה וטליתות, ובין הגורמים החרדיים המתנגדים אליה.

הסדר הפשרה שתוכנו נחשף בסוף השבוע, טומן בחובו מספר עניינים עם השלכות ארוכות טווח לעם היהודי.

ראשית, באופן סמלי ורשמי ממשלת ישראל תאשר פיצול נוסף בקרב עם ישראל. הכותל המערבי, כשריד הנגיש ביותר של בית המקדש משמש כמקום הפולחן המרכזי והממלכתי לעם היהודי במדינת ישראל של היום. במקום לנסות ולגשר על הפערים בין יהודים בעלי תפיסות דתיות שונות ולמצוא מקום להכלתן של קבוצות שונות במרחב הזה, הממשלה בוחרת לתת יד לדרישה החרדית לפיצול. זו עוד כניעה של הממשלה לדרישת הקיצוניים להתחלת תהליך בסופו עם ישראל ייעשה אגודות אגודות.

שנית, ולא פחות חמור מכך, ההגמוניה הניתנת כאן במשנה תוקף לקבוצה חרדית היא לא פחות משערורייתית. לפי הפרסום, ההסדר החדש כולל אמירה מפורשת כי רחבת התפילה המרכזית תיועד לתפילות "על פי מנהג היהדות האורתודוקסית, לפי דין תורה, שהרבנות הראשית לישראל נוהגת לפיו...". דין תורה, שהרבנות הראשית נוהגת על פיו, הוא בהחלט לא הדין או הגישה ההלכתית הנוהגת אצל מרבית אזרחי מדינת ישראל היהודיים. הוא מתאים לתפיסה של מיעוט רדיקלי, שחלקו מתנגד לעצם הרעיון המכונן של המדינה.

כך למשל, נשים הנוהגות להגיד קדיש יתום בעזרת הנשים לא יוכלו לעשות כן ברחבה המרכזית מעתה והלאה. זוהי רק דוגמא אחת להנהגה הלכתית מקובלת שאיננה על דעת הרבנות הראשית.

תקנות השמירה על המקומות הקדושים ליהודים כבר קבעו שהרבנים הראשיים יהיו מעורבים בהמלצה על הממונה שיהיה אחראי לאכיפת ההסדרים ברחבת הכותל. כעת מבקשת הממשלה לחזק את האחיזה של הרבנות והגורמים החרדיים השולטים בה על אחד המקומות הקדושים ביותר לעם היהודי.

משמעות העניין היא פשוטה – בצל המאבק של נשות הכותל לקיים תפילות נשים בעזרת הנשים המרכזית, מבקשים גורמים בממשלה לחסל כל סממן יהודי דתי ברחבה המרכזית שאינו מתיישר עם התפיסה ההלכתית של הרבנות הראשית החרדית ולהגביל עוד קצת את מרחב הפולחן של מרבית יהודי העולם והארץ.