מותה של אגדה

האירועים הקשים קוברים את אחת האגדות שהשמאל אהב לטפח, ללא כל בסיס: אגדת ה'גדר מונעת פיגועים'.

חגי הוברמן , כ"ו בשבט תשע"ו

ביום שני שעבר חדרו שני מחבלים ליישוב בית חורון, ורצחו בדקירות את שלומית קריגמן.

שני המחבלים, סטודנטים פלשתינים, שהכירו זה את זה באוניברסיטת ביר זית, קפצו מעל הגדר המקיפה את הישוב  וחדרו אליו. הגדר של בית חורון היא חלק מגדר ההפרדה המקיפה את ירושלים.

ביום שני השבוע חצה מחבל פלשתיני את גדר ההפרדה באיזור הישוב סלעית, צפונית מזרחית לקלקיליה. חיילים שזיהו אותו ירו בו והרגו אותו. הפיגוע הזה סוכל, כשהמחבל כבר היה בתוך שטח היישוב.

ואתמול – שלושה מחבלים חמושים ברובים ומטעני נפץ מאולתרים, עושים דרכם מכפרם קבטיה בצפון השומרון עד לירושלים, נכנסים חמושים לירושלים ומבצעים פיגוע ירי בשער שכם. שוטרת מג"ב נרצחה.

ירושלים, להזכיר, מוקפת בגדר הפרדה מצפון, ממזרח ומדרום. לא סתם גדר – חומה.

האירועים הקשים קוברים את אחת האגדות שהשמאל אהב לטפח, ללא כל בסיס: אגדת ה'גדר מונעת פיגועים'. גדר ההפרדה הפוליטית מעולם לא סיכלה שום פיגוע. בלימת תופעת המחבלים המתאבדים לפני עשור לא היתה תוצאה של הגדר, אלא של השפעת מבצע 'חומת מגן' – חופש הפעולה הביטחוני והמודיעיני של צה"ל והשב"כ בכל יו"ש. וכן, גם שיתוף הפעולה הביטחוני עם מנגנוני הביטחון הפלשתינים. לגדר אין כאן שום תרומה. כל תכליתה היתה לסמן בשטח מחדש את הקו הירוק על חשבון תקציבי החינוך והרווחה. במקרים בהם המודיעין לא סיפק את ההתרעה הדרושה – ולעולם אין כיסוי מודיעיני מושלם – לגדר, כצפוי, לא היתה שום תרומה לסיכול הפיגוע. המחבלים דילגו מעליה בקלות יתרה.

חבל, היתה אגדה כל כך יפה, אגדת ה'גדר מונעת פיגועים'. כמה חבל שהמציאות לא מתאימה את עצמה לאגדות...