כותרת שקרית ופרובוקטיבית

ד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב , כ"ח בשבט תשע"ו

ד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב
ד"ר אלינה ברדץ'-יאלוב
צילום: עצמי

הפיגוע המשולב, שהתרחש ביום רביעי בשער שכם שבו נהרגה רב-שוטר הדר כהן, לוחמת נוספת נפצעה באורח קשה וגבר נוסף באורח קל, לא גרם לרשתות התקשורת הבין-לאומיות להביע הזדהות כלשהי עם נפגעי הטרור הישראלים.

במקום זאת חלק ניכר מכלי תקשורת זרים כתבו על הפלשתינים, שנהרגו מידי ישראלים.

לדוגמה, כותרת הפיגוע של רשת ה-CBS האמריקאית קבעה, "3 פלשתינים נהרגו באלימות היום-יומית המתמשכת". אבל כל מה שהייתם יכולים לקרוא אתמול בתקשורת הזרה באנגלית היה כלום ושום דבר, לעומת הכותרת של רשת ה-BBC בשפה הרוסית (BBC Russian Service). הכותרת, שהופיעה באתר הערוץ כמה שעות לאחר הפיגוע נשמעה כך, "משטרת ישראל רצחה 3 פלשתינים בירושלים".

הגולשים הישראלים דוברי רוסית הזדעזעו מהכותרת השקרית ופרובוקטיבית ופניות רבות נשלחו לרשת כדי שיסירו את הכתבה או שלפחות ישנו את הכותרת. לאחר פנייתי לעורך אזורי של BBC בשפה הרוסית ארטיום ליס באמצעות כתב רוסי בכיר דנילה גלפרוביץ' ולאחר לחצים רבים, רשת ה-BBC הודתה בכך שהכותרת הייתה: "לא מדויקת". הכותרת הראשונית הוחלפה לאחר פרק זמן קצר וגם הוכנס לינק נוסף מתחת לכתבה על מותה של הדר כהן ז"ל.

הסיפור הזה, שהוא די ייחודי, מפני שהמדיניות הרשמית של BBC היא שלא משנים כותרות וטקסט לאחר שפורסמו, רק מדגים שהכול , אבל ממש הכל ,ניתן לשינוי אם יש רצון ותמיכה של אנשים רבים. וכאן נשאלת השאלה – אם אנחנו הצלחנו לגרום לתקשורת הזרה לשנות את הכותרת איך זה שהגורמים הרשמיים בדרך כלל מסתפקים בגינויים ומרגישים חסרי אונים מול העיתונאים הזרים? האם אין להם מספיק ידע או כלים כדי להילחם בסיקור המגמתי והעוין של התקשורת הזרה? התחושה שלי היא, שפשוט הבחירה שלהם נעשתה טובת הדרך הקלה ביותר.

כך לדוגמה, זה היה לוקח לנו כחמש דקות בלבד כדי לגנות את רשת ה-BBC, אך כדי לשנות את הכותרת, השקענו שעתיים שלמים. עם זאת, גינויים, ככל הנראה כלל לא היו משפיעים על העורכים של BBC, להפעלת הלחץ הישיר עליהם, לעומת זאת, הייתה תוצאה חיובית.

המנחה שלי לדוקטורט, פרופסור בריטי ידוע מאוד בתחום התעמולה וההסברה, פרופ' פיליפ טיילור ז"ל, אמר לי פעם משפט שלכל גורם שמתעסק בתחום כדאי לשנן, "קודם כול את צריכה להבין את כללי המשחק של היריב שלך. לפעמים הרבה יותר יעיל לשחק לפיהם, מאשר בניגוד להם". שלילת תעודות עיתונאי מעיתונאים זרים, שעליה דיבר ראש לע"מ, ניצן חן, זו היא דוגמה מצוינת למשחק ללא הבנת הכללים.

מהלך כזה לא יכול להיות מועיל מסיבה אחת פשוטה – ברגע ששוללים תעודות עיתונאי, עיתונאים זרים מתחילים לעבוד באופן מלא מהצד השני. כלומר, אם היום הם עוד מדי פעם מסכימים לקבל ולפרסם מידע רשמי מהצד הישראלי, שלילת התעודות תוביל לכך שהכתבות תכתבנה על סמך המידע הפלשתיני בלבד במקרה הטוב, או על-ידי הסטרנגרים (ספק שירותי עיתונות) הפלשתינים במקרה הרע.

אז מה בעצם יכולים לעשות גורמים רשמיים כדי למגר את תופעת ההטעיה של תקשורת זרה לטובת הפלסטינים? הרבה מאוד. אבל המטרה המרכזית שצריכה להניע את הפעילות הזאת חייבת להיות אחת ויחידה – להפגיש את הכתבים יותר עם ההוויה הישראלית, עם כוחות הביטחון הישראלים, עם האזרחים הישראלים. הגישה הישראלית הרשמית שאין מה לעשות עם התקשורת העוינת היא טעות מיסודה וחייבת לעבור מן העולם. בתחום ההסברה, כך לימדו אותי, אין לא יכול, יש רק לא רוצה!