חכמה משמחת

שלמה מתברך בחכמה אלוקית. חכמה זו מנוצלת על ידו באופן המביא שמחה לכל הסובבים אותו. זו היא חכמה של חסד שמטיבה עם זולתה.

הרב משה כהן , כ"ט בשבט תשע"ו

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

מלכים א פרקים ג - ה, מלכים א

פרק ישלמה בחלום הלילה מבקש את עזרתו של הקב"ה לשפוט את העם ולהבין בין טוב לרע. מטרת בקשת החכמה של שלמה לא נובעת מרצון לכבוד ושלטון אלא כדי להיטיב לזולתו. זו הסיבה שהקב"ה נענה לבקשתו ואף מזכה אותו בעושר וכבוד שלבסוף מגיעים אליו באמצעות אותה חכמה.

חכמתו של שלמה עומדת לו בעת עשיית המשפט כפי שמתואר במשפט שתי הנשים הזונות. כנגד כל הסיכויים מצליח שלמה לפענח מי האם האמיתית באמצעות תחבולה ובכך להשיב את הסדר על כנו.

גם אופן הסדרת המס במדינתו נעשה באופן מחוכם ויעיל. החלוקה היא חודשית וגבולות כל איזור נקבעו לפי היכולת הכלכלית של אותו המקום. מקומות בעלי שיעור הכנסה נמוך הורחבו על מנת שהנטל לא יהיה כבד מדי. לא בכדי פרק ד' מסתיים במילים: "יהודה וישראל רבים... אוכלים ושותים ושמחים" (ד', כ). להורות כי למרות המיסים העצומים שהטיל, ידע שלמה בחכמתו כיצד לאפשר להם להתפתח ולשמוח במה שיש להם מבלי שירגישו כי המלך עושק מהם את כל הונם.

גם בקשרי החוץ ניכרה חכמתו. שלמה פונה לחירם בבקשת עזרה בכריתת ארזים ובתמורה לכך מציע כי ישלם לו שכר עבור עבדיו ואף ישלח עבדים שייסיעו לעבדיו . חירם מתפעל מהצעה זו ומברך את ה': "ברוך ה' היום אשר נתן לדוד בן חכם על העם הרב הזה" (ה', כא). לכאורה לא מדובר בהצעה שיש בה חכמה רבה אלא בקשת עזרה גרידא?

אולם דומה שגם כאן ניכרת חכמת שלמה ביעילות שבה. יעילות זו היא שעומדת לנגד עיני חירם ועל כך הוא מברך. ישנם מלכים שגאוותם אינה מאפשרת להם להזדקק לאחרים. שלמה מודע למקומו ולמה שיש בארצו ואף יודע כיצד ניתן באמצעות קשרי חוץ להשיג אוצרות מבחוץ. כך בחכמתו הוא משמח גם את לב האומות שמסביבו.

מתוך הפרק היומי בתנ"ך