זהירות, מלכודת!

שמו לרחבעם פח והוא נפל בתוכו. לו השכיל להבין את מה שמתכננים לו והיה נוקט בדרך של ענווה וחכמה היתה המלוכה נשארת בידו.

הרב יגאל אריאל , א' באדר תשע"ו

הרב יגאל אריאל
הרב יגאל אריאל
צילום: עצמי

מלכים א פרק יב

העם התאסף להמליך את רחבעם. לכאורה היה זה מעמד יפה ומכובד שבא להחניף לו, אלא שהמעמד הזה היה מיותר לחלוטין. רחבעם היה יורשו של שלמה ללא עוררין, ולא היה טעון המלכה. רחבעם היה בן המלך ואין מושחין מלך בן מלך אלא אם כן היתה מחלוקת. הכבוד הגדול שהעניק העם לרחבעם היה איפוא כבוד מפוקפק, שבא להציב סימן שאלה על מלכותו וחייב אותו להזדקק להכרה מחודשת מצד העם.

העתקת מקומו של המעמד מירושלים לשכם לא היתה מקרית, אלא מארב מתוכנן. שכם נמצאת בין אפרים למנשה, היא עירם של בני יוסף ובה נמצא קברו. העם קבע בכך עובדה חדשה והציג מוקד חדש וחילופי לירושלים. כאשר רחבעם הובל על ידי העם ופעל על פי תנאיו והלך לשכם, הוצב מלכתחילה בעמדת נחיתות.

בראש משלחתם של ישראל עמד ירבעם. העמדת המורד הבורח בראשות המשלחת היתה צעד של התרסה. הוא בא לפני רחבעם בלא לבקש חנינה מן המלך על מרידתו בשלמה. כוונותיו של ירבעם היו ידועות מכבר, ועל כן תנאיה ומגמתה של המשלחת לא היו צריכים להפתיע.

רחבעם נהג כאילו מדובר ביוזמה תמימה וספונטאנית ולא יד זדונית כיוונה את האירועים. אולם היה מי שקרא את המתרחש ותיכנן את הצעדים הבאים. הגורם הנעלם הזה הכין את הכוחות השונים וזימן את מי שהיה דרוש כדי לקבוע את פני הדברים.

החידוש היה בכך שגם בשלב זה עדיין לא היה העם בשל למרידה המשלחת ביקשה בהכנעה אמיתית הקלות בעבודה. אילו היה רחבעם נענה לה, נראה שהיו מסתפקים בכך. רק לאחר שרחבעם מתח את החבל יתר על המידה מומשה החלוקה ובא הפירוד.

נערך ע"י צוות אתר התנ"ך מתוך ספרו של הרב יגאל אריאל, 'מקדש מלך – עיונים בספר מלכים', בהוצאת מדרשת הגולן 

מתוך הפרק היומי בתנ"ך