הר הבית והגשר על הנהר קוואי

אסף פריד , ל' בשבט תשע"ו

אסף פריד
אסף פריד
צילום: עצמי

הספר "גשר על הנהר קוואי" נכתב על ידי הסופר הצרפתי פייר בול, והפך לאחר מכן לסרט מצליח, הוא ספר חובה  לכל אדם המשרת בצה"ל ובכוחות הבטחון. פייר בול, גיבור מלחמה, שלחם בנאצים במסגרת צבא "צרפת החופשית" נפל בשבי היפנים בסנגפור ואת סיפורו הוא מבסס על ארועים בהם נתקל בעודו שבויי בידי היפנים.

גיבור הספר הוא מפקד גדוד בריטי בשם קולונל ניקולסון, שהוא גילום הקצין הבריטי המושלם. הוא מקצוען, פרפקציוניסט, ממושמע, קשוח ויהיר, לא רק שהוא לא יודע לעגל פינות אין אצלו עיגולים כלל.

הקולונל וגדודו נמצאים בסינגפור ונופלים בשבי היפנים במלחמת העולם השניה, הגדוד נופל בשבי לפי פקודה אף על פי שהוא כשיר לחלוטין לקרב. חיליו מציעים לקולונל להמשיך להלחם אבל הקולונל האמון על צו הפיקוד העליון אוסר זאת עליהם. עוד לפני שהגדוד נופל בפועל בשבי חלק מהחילים מתכננים לברוח בשביל להגיע לקוים הבריטיים ולחסוך לעצמם את הזוועה של מחנה שבויים. הקולונל מגלה זאת ומסכל את הבריחה, יש הרי להישמע גם לרוח הפקודה וגם פקודת כניעה היא פקודה...

היפנים דורשים מחיילי הגדוד לבנות עבורם גשר, שישמש את הצבא היפני ויפתח עבורם ציר אסטרטגי. לא אלאה אתכם בפרטים, אבל הקולונל שלנו לא שבע רצון מעבודות חייליו שפוגעים במשמעת ובכבוד החייל הבריטי ומחבלים בהקמת הגשר. הקולונל מחליט ללמד את היפנים, הקופים הצהובים, איך בריטים בונים גשר וכך להראות את עליונות החייל הבריטי והאדם הלבן. וכך הקולונל שלנו מאלץ את חייליו לבנות לאויב את הגשר הטוב ביותר בעולם, לתפארת הוד מלכותו. הדברים מגיעים בסוף הספר לשיא של טרוף, אבל את זה תקראו בעצמכם. ספר חובה.

אירוע מהר הבית הזכיר לי את הספר הזה

ביום חמישי האחרון עליתי להר הבית עם שני יהודים נוספים, העליה היתה שקטה ומרוממת, המשטרה אף אפשרה לנו להקיף את הר הבית משמאל, דבר שנמנע מאיתנו בתקופה האחרונה. בצפון הר הבית כאשר אנו עומדים מול בית קודש הקודשים. סיפר לנו אחד העולים על הנס שארע למשפחתו לפני ארבע שנים בדיוק ואיך אישתו וילדיו יצאו בפציעות קלות מתאונת דרכים קשה. בסוף הסיפור, אחרי ההודיה לה' תחליף לקורבן התודה שאמור לבוא בדיוק על ארועים מסוג זה אמרתי: "מי שגמלך כל טוב הוא יגמלך כל טוב סלה".
קצין המשמרת, קרא לי וביקש ממני לא להתפלל. הקצין כנראה אדם מסורתי שמכיר את מנהגי ישראל זיהה שמדובר בתשובה לאדם שמברך ברכת 'הגומל'. חשוב לציין, אמרתי את המשפט בשקט כאדם שמשיח לפי תומו, אנשי הוואקף שהקיפו אותנו כל העת לא העלו על דעתם שמדובר בתפילה.

אמרתי לקצין משפט קשה, "לפני עשר שנים לא היו כמעט שוטרים יהודים בהר הבית, השוטרים היו ברובם המכריע דרוזים, נוצרים או מוסלמים. דווקא אז יכולתי להגיד מה שרציתי. כל עוד לא היה מדובר בתפילה מופגנת, להתנדנד או למלמל בשפתיים, זה לא הפריע לאיש. דווקא אתה קצין יהודי מעיר לי על זה?!

תשובתו הייתה: "זה החוק ואני שומר על החוק"

אין חוק שאוסר תפילה של יהודי בהר הבית, אדרבה החוק מתיר לכל אדם לקיים את מצוות דתו, המשטרה בגיבוי בג"ץ אוסרת על יהודים להתפלל בהר הבית שמא הערבים יתרגזו. מתברר שאותו קצין מקפיד על 'אי הרגזת הערבים' - יותר מהערבים עצמם

זה הגשר על נהר קוואי שלנו