אין זמן ללמוד תורה

דניאל סגרון , ו' באדר תשע"ו

דניאל סגרון
דניאל סגרון
צילום: עצמי

אפשר לדבר עד מחר על חשיבות קביעת עתים לתורה, שהיא, אגב, תנאי הכרחי לתמיכה בלומדי תורה; על כך שאין  אפשרות לשמר מתח רוחני גבוה בלי להיות מחובר ללימוד תורה כל יום; ועל ההכרח להוריד את כל הרעיונות הגבוהים של הציונות הדתית לתכל'ס, לקיום המצוות, ובראשם מצוות תלמוד תורה.

אך יש מכשול אחד עיקרי, חסם מעשי, שמונע מרבים מבני הציונות הדתית לקבוע עתים לתורה בצורה רצינית ויסודית. אם נבוא לבוגר הסדר בשנות השלושים המאוחרות ונאמר לו תיזכר בשנותיך בישיבה, תחזור לימים בהם הרוחניות הייתה עיקר יומך, ותנסה לשמר משהו מאותה תקופה.

תמצא לך זמן ללמוד תורה כמו שצריך!

הוא יאמר אתה צודק, אני לא מקדיש מספיק זמן ללימוד, אבל מה אני אעשה והחיים עמוסים. העבודה שואבת, המשפחה דורשת, והזמן הפנוי שלי ללמוד גמרא בצלילות הדעת מאד קטן. יהיו שיאמרו שזו עצת היצר הרע, ואם יש זמן לפייסבוק, תחביבים או בילויים, אז גם יש זמן לתוספות.

אך עיקר הבעיה היא נכונה.

נורמות העבודה בחברה המערבית עוצבו לפי אנשים שאין להם שלש תפילות ביום במניין, חובה לקבוע עתים לתורה, משפחה גדולה בגיל צעיר יחסית, וסופי שבוע גדושים. לאנשים כאלו לעבוד תשע שעות ביום, חוץ מזמן הנסיעות, זה דבר נורמלי לגמרי. יש מספיק זמן לשאר הדברים האחרים.

אך לאדם דתי לאומי שרוצה לקיים מצוות כמו שצריך, להקדיש זמן רגוע ושליו לאשתו וילדיו, וגם ללמוד תורה בצורה משמעותית, העבודות הללו, העבדות המודרנית הזו, פשוט לא מתאימה.

לאחר שנפנים שאורח החיים של משרדי העו''ד והרו''ח, מפעלי ההייטק, ושאר החברות בישראל, לא יכולים להשתלב עם אורח חיים של דתי לאומי תורני, אלא אם כן הוא יחיה חיים עמוסים ומתישים או יוותר על נוכחות משמעותית בחיי ילדיו ולימוד תורה מקיף ומותיר רושם, הפתרון כבר יימצא.

איך זה שעד עכשיו לא התאגדו כמה בוגרי ישיבות שעצרו לרגע את המרוץ, שאלו את עצמם האם כך הם רוצים לראות את החיים שלהם עד הפנסיה, והגיעו למסקנה שכדאי להקים מפעל או משרד לדתיים, בו יוותרו על אלפיים שקל במשכורת, יעבדו קצת פחות, וירוויחו משפחה, תורה, רוגע והאטת דהרת החיים, וגם הימנעות מכל מיני שאלות על צניעות העולות לעתים במשרדים מעורבים?

כל עוד שאין זמן, כל עוד לא יונמך קצב החיים, יהיה קשה לדבר על קביעת עתים לתורה בצורה רצינית, יהיה קשה לשמר מתח רוחני גבוה, ולמען האמת גם יהיה קשה לדבר על שלוות נפש.

'והגית בו יומם ולילה', נזכיר במקרה ששכחנו, נאמר על ספר התורה, לא על הבוס.