זעקי ארץ אהובה!

"זעקי ארץ אהובה!", זו הזעקה שקורעת את הלב ומתפרצת מהגרון לנוכח המצב אליו נקלענו. "זעקי ארץ אהובה!". בזעקה זו היה פותח רחבעם זאבי ( גנדי) הי"ד את נאומיו בהפגנות הרבות נגד פושעי אוסלו.

אל"מ (מיל.) משה לשם , כ"ז באייר תשס"ג

משה לשם
משה לשם
צילום: עצמי
"זעקי ארץ אהובה!", זו הזעקה שקורעת את הלב ומתפרצת מהגרון לנוכח המצב אליו נקלענו.

"זעקי ארץ אהובה!". בזעקה זו היה פותח רחבעם זאבי ( גנדי) הי"ד את נאומיו בהפגנות הרבות נגד פושעי אוסלו.

עכשיו אנחנו נמצאים באחת השעות הקשות ביותר, אם לא הקשה שבהם. ממשלת ישראל, ממשלה לאומית לכאורה, הצביעה ואישרה את קריעת ארץ ישראל. ממשלה יהודית הסכימה למסור את לב ארצנו, נחלת אבותינו לגרוע שבאויבנו לעמלק של תקופתנו, ולאפשר לו להקים מדינת טרור ממערב לירדן.

אני לא יכול לסלק מליבי את התחושה שיש לנו בעם היהודי גן פגום, גן שהופך רבים מבני עמנו למתאבדים. אבל בניגוד לרוצחים המתאבדים שבאים מקרב הערבים, אשר מחברים לגופם חגורת נפץ ויוצאים למשימת רצח יהודים בהתאבדות. היהודים מעדיפים לאבד עצמם לדעת תוך מתן תרוץ אינטלקטואלי של "קץ הכיבוש".

לדוגמא, אחרי שרוב העם נוכח בכישלון הסכם אוסלו, נותרו יהודים רבים מהשמאל הקיצוני שמיאנו להאמין שהחלום שלמענו היו מוכנים להתאבד נגוז.

באה תכנית "מפת הדרכים", "חזון בוש", תכנית שגרועה מהסכם האסון של אוסלו עשר מונים, אבל היהודים מכל קצוות הקשת הפוליטית אימצו אותה, יש להם עכשיו מטרה אינטלקטואלית חדשה בדרך לאבדון.

לקחי אסון אוסלו כלא היו, כבר נשכחו עשר שנות טרור, דם ודמעות. כאילו נשכחו עשר שנים של מעשי טבח, אוטובוסים שהתפוצצו, גופות מרוטשות של חפים מפשע, כלכלה הרוסה, הכול נשכח אצל "הוזי השלום".

הם, המתאבדים היהודים, לא חדלו למלמל שהחורבן והרצח "לא יצליחו לעצור את תהליך השלום". ומסתבר כי הצליחו בחתירתם העיקשות לאבד את היקר לנו, הצליחו להעביר על דעתם גם את נבחרנו, נבחרי המחנה הלאומי.

הבהילות בקבלת תכנית "מפת הדרכים" מוסברת עכשיו לציבור על ידי אותם יהודים שמוכנים למסור את ארצנו, כאשר גם שרון מצוטט כאומר "זהו יום קשה גם לי", ההסבר הוא כי יש לקבל את התכנית כדי לא להרגיז חלילה את הנשיא האמריקאי ג'ורג' בוש. יש להזדרז אחרת הוא יכעס על היהודים שמכשילים את חזונו.

בוש נכנס לשנת בחירות ב-2004 וזקוק לתדמית של נשיא שמקדם גם פרויקטים של שלום ולא רק מלחמה. וישראל חייבת לסייע, אחרת הוא יכעס עלינו.

ידידי היקרים, לכל היותר יאמר הנשיא בוש "אופס טעינו" על אובדן מדינת ישראל. כמו שהאמריקאים נוהגים לומר במקרה של תקלה.

כך נרתמה ממשלת ישראל למסע הבחירות של נשיא אמריקאי שברור עכשיו שהוא הגרוע מכל נשיאי ארה"ב ביחסו לישראל.

אנחנו קיבלנו גלולת ציאניד שנרקחה בסעודיה ואינה מעניקה לנו כלום, פרט לאבדון.

הערבים "מחויבים" בהצהרות ובגיבוב מילים שלא מחייב אותם לכלום ואילו עלינו לבצע מהלכי התאבדות: למסור אדמתנו, לעקור ישובים, להגלות יהודים מאדמתם ולפתוח שערינו להמוני ערבים שיבואו לדרוש את "זכות השיבה".

קולין פאוול, מזכיר המדינה האמריקאי אמר: "שארה"ב תקשיב להסתייגויות של ישראל ל"מפת הדרכים", אבל המסמך לא ישונה".

הרצון של היהודים לפייס את הנשיא האמריקאי ולא להרגיזו גם במחיר דם יהודי, מזכיר תקופה חשוכה, בה יהודי ארה"ב חששו להרגיז את נשיאם, פרנקלין דלנו רוזוולט, ואת מחלקת המדינה האנטי יהודית, ולא יצאו נגד חוסר המעש וחוסר הרצון שלהם להציל את יהדות אירופה. היהודים בארה"ב העדיפו לשתוק בשעה ש- 6 מליון מאחיהם ובהם 1.5 ילדים נטבחו על ידי הנאצים.

התנהגות דומה ומצמררת ניתן לראות היום בארה"ב כאשר ארגונים יהודים תמכו
בהסכם אוסלו ועכשיו ב"מפת הדרכים".

אבל לא רק היהודים בגולה משתדלים לפייס את ה"פריץ", גם כאן נזהרים לא להרגיזו.

כותרות העיתונים בישרו באותיות לבנות על רקע כחול ש"סוף סוף הסכימה ישראל לתכנית החלוקה ולהקמת מדינה פלסטינית" כאילו מדובר באירוע חגיגי עליו יש לשמוח.

פרשני כלכלה, שמאלנים קיצוניים, מהללים את המהלך אשר להערכתם יביא לשגשוג כלכלי. עובדה הבורסה הישראלית "קפצה" ב- 7%. כך הם היללו את הסכמי אוסלו וכולנו רואים לאן הגיעה כלכלת ישראל בעקבות אסון אוסלו.

אנחנו, אוהבי ארץ ישראל, לא נשכח את היום השחור – כ"ג באייר תשס"ג, ה- 25 במאי 2003 - כיום בו ממשלת ישראל היהודית הצביעה בעד מדינת טרור פלסטינית ממערב לירדן. אנחנו לא נסלח לשרי המחנה הכביכול הלאומי, שהצביעו בעד תכנית שקורעת את ארץ ישראל ואת עם ישראל.

לא נסלח לשר הביטחון שאול מופז שמשקר לנו באומרו: "לא הצבענו על המפה אלא על התנעת התהליך". אנחנו עם לא חכם אבל לא עד כדי כך מטומטם, מר מופז. כל התקשורת העולמית דיווחה באותו יום על אישור "מפת הדרכים", הם פרסמו את העובדה שהשר מופז וחבריו מהימין : סילבן שלום, ציפי ליבני, אהוד אולמרט, מאיר שיטרית, גדעון עזרא ובראשם ראש ממשלת ישראל אריאל שרון, הצביעו בעד מדינה פלסטינית, נקודה!

אותו שר ביטחון שלפני ארבעה ימים התנגד ל"הודנא" והסביר כי תאפשר התארגנות ארגוני הטרור לפעילות מחודשת (לשם כך נוצר המושג "הודנא" אצל המוסלמים, להפסקת אש זמנית שתאפשר צבירת כוח והתחדשות, המוסלמים לא מתנים אותה בזמן אלא עד המצב בו יהיו שוב מוכנים לקרב) אומר עכשיו שישראל תיאלץ להשלים אם "הודנא", כנראה במסגרת המחוות לרב המחבלים אבו- מאזן.

ממשלת ישראל נוטעת תקוות שווא חדשות בלב נתיניה על כי המחבל אבו-מאזן ילחם בשבילנו בארגוני הטרור, מעלימה מאיתנו כי בשיחותיו של זה עם ראשי הארגונים האחרים – החמאס והג'יהאד האיסלמי- סיכם כי יעשה הכול כדי למנוע מלחמת אחים פלסטינית וכי לא ייאסף נשק בלתי חוקי.

אנחנו לא נסלח לשרים שנמנעו, בתירוצים שונים ועלובים ונשארו "על הגדר": בנימין נתניהו, לימור ליבנת, דני נווה וצחי הנגבי.

אני קורא מכאן לרבנים לזעוק את זעקת ארץ ישראל הנגזלת, שלא יפחדו מטרור תקשורתי שמאלני-קיצוני שיאיים עליהם ויכנה אותם מסיתים. אתם הרבנים, הנכם המנהיגים האמיתיים בשעה קשה זו.

אני קורא מכאן לשרי המפלגות מהאיחוד הלאומי והמפד"ל שהצביעו נגד התכנית "מפת הדרכים" "צאו מהממשלה, עזבו את הקואליציה הזו", קואליציה שמוליכה לאבדון.

אל תדבקו לכיסאות בתירוץ כי בישיבתכם בממשלה אתם מונעים מהשמאל הקיצוני להיכנס לתוכה, ושפרס עלול להחליף את אפי איתם. השמאל הקיצוני כבר נמצא בממשלה עד כי אפילו השמאלן הקיצוני אורי אבנרי מרוצה מדרכה של ממשלת ישראל והעומד בראשה, אז מה לכם לשבת בה ?

ישיבתכם בממשלה רק מחזקת את שרון ואת מהלכיו להקמת מדינה פלסטינית.
צאו מממשלה זו והצטרפו למאבק להצלת ארץ ישראל. הצטרפו למועצת יש"ע ולכל המחנה הגדול של אוהבי ארץ ישראל ויחד נפעל להפלת ממשלת זדון זו.

אני קורא לנאמני ארץ ישראל בליכוד, אל תלכו שולל אחרי מניפולציות ודברי שקר, לכו אחרי ליבכם ונאמנותכם לארץ ישראל, צאו בגלוי נגד ראש הממשלה שהחליף את ערכי הליכוד בדוקטרינה של מר"צ והשמאל הקיצוני.

יחד נאמר "לא למדינה פלסטינית", בכוחנו למנוע את האסון, אין מה לחשוש מהליכה מחודשת לבחירות והפלת ממשלה זו, כי גרועה ממנה כבר לא יכולה להיות.

ואת פושעי אוסלו יש להעמיד לדין !!



אל"מ (מיל.) משה לשם הוא יו"ר עמותת "שנית גמלא לא תיפול".