ימות המשיח

משה חסדאי , ט"ו באדר תשע"ו

משה חסדאי
משה חסדאי
צילום: עצמי

מהפכה רוחנית מתחוללת ומתעצמת בארץ ישראל. תפארתה של מדינת ישראל לא תהיה דווקא על עוצמה כלכלית וטכנולוגית וגם לא על רמת החיים הגבוהה של אזרחיה, אלא על הגשמתה את חזון התנ"ך והנביאים, בהיותה המקום של הצדק והטוב והארת הפנים.

זה המובן האמיתי של הברכה והשראת השכינה במדינה. מדינה זו, תתפתח ותתעלה ותתקדם, לממש את החזון הנבואי, הן כמדינת צדק והן כמדינת נס.

הייסורים המרים, של שנאת חינם, מלחמת אזרחים בין היהודים לבין הטרור השמאלי, המוסלמי והערבי, יתבררו כייסורים של אהבה, שהטראומה שבהם מזככת אותנו. כדברי הנביא ישעיה (א, כה-כח): ואשיבה ידי עלייך, ואצרוף כבור סיגייך; ואסירה, כל-בדילייך. ואשיבה שופטייך כבראשונה, ויועצייך כבתחילה; אחרי-כן, ייקרא לך עיר הצדק--קריה, נאמנה.  ציון, במשפט תיפדה; ושביה, בצדקה.  זאת ועוד, היה אומר הרב שמעון גרשון רוזנברג-שג"ר, וכך נכתב בספריו 'פניך אבקש', ו'נהלך ברג"ש'.

הבנה פנימית, רוחנית של החיים, תלויה בנקודת האמת, במה שהוא האדם. רק אדם שזיכך עצמו מכל התאוות, היצרים והשעבודים שלו וכל כולו שואף להגיע לאמת הנצחית – רק עליו זורחת הכרת האמת לאמיתה. הכרה זו זורחת דווקא בחושך, בייסורים, בסבל, בכאב הלידה הרוחנית, כאשר אין לאדם מה להפסיד; אז הוא זוכה לאותה הכרת אמת תמימה לאמיתה. מהי אמת תמימה? זאת היכולת שלנו לחיות את מה שאנו, לראות את המציאות כפי שהיא – לא מתוך אינטרסים, אלא מתוך תמימות. תמימות שנוסף בה אל"ף, ש"אלופו של עולם" מסתתר בה, הופכת לאמת. תמימות שמקושרת לקדוש ברוך הוא הופכת להיות אמת. זו המורשת הרוחנית האמיתית של היהודי. כך לימד הרב שג"ר זצ"ל.

אנרגיית החיים של העם היהודי, הקם לתחייה מן השואה, תושקע לא רק בצבאיות וצבריות קשוחה, אלא יותר ויותר ביצירה יהודית, תורנית, רוחנית ותרבותית גבוהה, ובעשייה נמרצת בתחום החברתי. חזון מדינת היהודים, מיושם בבניית המדינה היהודית, כחברה אזרחית צודקת. בדיוק כבתקופת הנביאים, ההתפכחות מציונות חילונית ומהסתאבותה, תביא להתגייסות למלחמה למען צדק חברתי, בתנופת בנייה ואחיזה בארץ ישראל, והלאומיות תהיה לאחוות אחים ולפתיחות לסבלם של הגר, היתום והאלמנה, העני והמובטל, הקשישים וניצולי השואה והטרור הערבי.

משקלם של הצדדים האוניברסאליים, החברתיים ואף הרוחניים, המעוגנים כל כך בחזון הגאולה של הנביאים, יעלה. חזון ארץ ישראל ילבלב ויפרח לארכה ולרחבה: הדבקות בנוף, באדמה, החזון האקולוגי הירוק של שוכני הגבעות יהיו חזון שלמות הארץ. עם ישראל ייאחז באהבה מתחדשת באדמת הארץ ויבנו מדינת התורה והנבואה. מדינת החסד, הטובה והברכה. הזהות היהודית תהיה קודמת לישראלית.

האתגר הבסיסי של היהודים הוא קודם לכל אתגר רוחני, נפשי, דתי – התקרבות לאלוקים חיים. השחרור המדיני והכלכלי אינו התכלית של גאולת ותחיית העם היהודי. שלטון ועצמאות כלכלית אינם ערכים. הגאולה היא דווקא בתחום הרוחני.   

התפקיד האמיתי של ימות המשיח, שאנו נמצאים בעיצומם, הוא להביא לאחדות. זהו השלב בו האדם היהודי מתגבר על הקונפליקטים, על הסתירות ועל הניכור שכל הזמן רודף אחריו. ליהודי אין שום מטרה מלבד המטרה האלוקית של הדבקות והחזרה לקדוש ברוך הוא. כל שאר הדברים אינם אלא אמצעים, חשובים ככל שיהיו, למטרה הנצחית. רק כשתושג אותה מטרה יגיע היהודי לשלמות שלו, לאחדות שלו, למנוחה שלו.

משיח בן יוסף, עניינו הוא המלחמה, הכוח. הכוח הוא דבר שלא קיים לעולם. תפקידו של משיח בן דוד הוא להביא את השלום. שלום מתוך העמקת האמת, משום שככל שהאמת יותר גדולה כך היא מביאה יותר לשלום. מה שאנחנו צריכים היום איננו סבלנות וסובלנות – המיישנת ומפילת תרדמה – כי אם מידת שלום ער וחי. לברר ולזכך את הדעות, ללמוד את היסודות של אמונת ישראל, את היסודות הרוחניים של התורה. רק אם נלמד את היסודות של היהדות לעומקם נוכל לבוא לידי האמת האמיתית, זו שתפקידה להביא גם לשלום. מי שמסתכל על הדברים מאותה פרספקטיבה גבוהה של אמת רחבה, עמוקה וכללית של התורה – רק הוא יכול להביא לשלום של אמת, והאמת והשלום אהבו.  

אמת אמיתית צריכה להביא לשלום אמיתי, לאחדות אמיתית. זהו תפקידנו וזה מה שמוטל עלינו.  

הבסיס של הכל הוא האמונה הפשוטה והתמימה במציאות הבורא יתברך ובהשגחתו עלינו בפרט, על עם ישראל ועל כל אחד ואחת. מתוך השקפה זו, נוכל לצאת ולהבין אל נכון את הדרך האמיתית, ונזכה שאותו מלאך השלום, שתפקידו להביא לשלום לפני בוא האמת של המשיח – אליהו – יתרץ את קושיותינו וספקותינו.

הדברים אמורים בעיקר כלפי פנים, בתוך הבית היהודי והישראלי. נוצרו כאן כיתות-כיתות, עדרים-עדרים. זה כשלעצמו טוב, בתנאי שקיימת אחדות וקיימים אהבה ורעות וכבוד הדדי. וכאן שאלת המפתח. משום שאם ברצוננו לבנות את ביתנו ולהגן עליו שלא ייחרב, צריכים לשרור בינינו אחדות ואהבה ואמון הדדי רב.

ולכן, נילחם מלחמת קודש, מלחמת דעות, מלחמת תרבות, כנגד מהרסינו ומחריבינו מבית, גלויי ראש וכסויי ראש כאחד, כנגד שונאי ישראל, בעלי לשון הרע ועין רעה, המטילים בינינו מחלוקות ומריבות, חרמות ונידויים, ומוציאים את דיבתנו רעה בתוכנו ולכל העולם. נתאחד באהבת ישראל, באהבת צבא הגנה לישראל, באהבת מדינת ישראל ראשית צמיחת גאולתנו, באהבת תורת ישראל, באהבת ארץ ישראל, באהבת הקדוש ברוך הוא.