האיש שאינו מן המניין

הרושם שאנו מקבלים מן המראה החיצוני של אליהו הוא של אדם שאינו מן הישוב - איש בעל שיער, אזור עור אזור במתניו ועוטה גלימה. מה פשר הדבר?

הרב משה כהן , ט"ז באדר תשע"ו

הרב משה כהן
הרב משה כהן
צילום: עצמי

מלכים ב פרקים א - ב

מראהו של אליהו מאוד מסקרן. אנו מוצאים שתי התייחסויות לכך בפרקים שקודם הסתלקותו.

המשלחת של המלך אחזיהו מתארת אותו כ"איש בעל שיער ואזור עור אזור במתניו". תיאור המזכיר נזיר עם שיער פרא ארוך וחגורת עור עבה שאינה מעובדת. כנראה שחגורה זו בלטה לעין אם בחרו להזכיר אותה בתיאור מראהו.

גם בתיאור הסתלקותו מן העולם ופרידתו מתלמידו אלישע נאמר כי נופלת מעליו אדרת שהיא מעין גלימה המתנופפת ברוח דבר המזכיר את הדרך בה הוא נלקח בסערה השמימה.

האם ישנו קו המחבר בין תיאורים אלו המבטא את אופיו של הנביא אליהו?

דומה שניתן לומר ששני התיאורים מצביעים על אדם בעל סערה רוחנית פנימית. אין הוא אדם רגיל מן הישוב המעורב בדעתו עם הבריות. הוא מסוגל לגור במדבר, לקבל את מזונו מיד העורבים ולשתות ממי המעיין. הוא מסוגל לגזור על הפסקת כל מקור מים למשך תקופה ארוכה מבלי להתחשב בצרכים הפיזיים של עם ישראל כלל ועיקר. זאת, בשל עזיבתם את דרך ה'.

ישנו נביא מסוג אחר שגם לבושו מתואר בפסוקים הלוא הוא שמואל המתואר כעוטה מעיל. מעיל שונה במהותו מאדרת. בעוד אדרת היא גלימה פתוחה המתנופפת ברוח לכל עבר ומסמלת הלך נפש המתפרץ ומשתלט על סביבותיו הרי שמעיל הוא בגד בעל גבולות, בגד סגור ועוטף המסמל הלך נפש מקבל, מקשיב ומכיל.

אליהו היה נביא מהסוג שמקנא לאלוקיו ובכלל זה לא הסכים לחולשות אנושיות ולחוסר עמידה בצו ה'. לעומתו עמד הנביא שמואל שהיה מכתת את רגליו למען עם ישראל ואף סייע להם במלחמה נגד אויביהם. 

מתוך הפרק היומי בתנ"ך