מלחמת מצוה ולא מלחמת שרידה

אסף פריד , י"ט באדר תשע"ו

אסף פריד
אסף פריד
צילום: עצמי

במאמרו בעלון "שבתון" לפרשת כי-תשא משבח הרב יובל שרלו את הכלל "הבא להורגך השכם להורגו" וקובע שיש לנהל מלחמה לאורו וכך כתב "הכלל הראשון במוסר המלחמה הוא החובה לנצח את הרשע ואת המבקש להשמידנו, ולעמוד על נפשנו.

הכלל המוסרי של ״חייך קודמין לחיי חברך״, הוא יסוד דיני המלחמה בישראל, ומתוכם נבנים כללי האסור והמותר בעת מלחמה. במסגרת זו, לא זו בלבד שמלחמת מנע מותרת, אלא היא חובה, ועמדות המחייבות מבחינה מוסרית המתנה עד שנותקף הן שגויות, ולעתים אף בלתי מוסריות. מובן כי מותר לשקול שיקולים טקטיים ולהכריע כי לא יהיה נכון להקדים מתקפה בכל מקרה של סיכון, אולם מבחינה מוסרית זו צריכה להיות עמדת היסוד."

לענ"ד זאת טעות לנהל מוסר מלחמה תחת "הכלל הבסיסי" הזה כמו שכותב הרב שרלו. כלל זה באופן עקרוני לא מטפל ביחסים בין אומות אלא ביחסים בין בני אדם "אם במחתרת ימצא הגנב, אין לו דמים" ואומרת הגמרא "אמר רבא מאי טעמא דמחתרת חזקה אין אדם מעמיד עצמו על ממונו והאי מימר אמר אי אזילנא קאי לאפאי ולא שביק לי ואי קאי לאפאי קטילנא ליה והתורה אמרה אם בא להורגך השכם להורגו". עומד לפנינו מקרה של אדם המוצא באמצע הלילה גנב בביתו, אין לצפות שאדם יתן לגנב לגנוב את רכושו וקיים חשש שהגנב יפגע בבעל הבית המגן על שלו, לכן התירה התורה לבעל הבית להרוג את הגנב.

ביסוס מלחמה על פי הכלל הזה היא הסתכלות צרה ביותר. הדבר היחיד שרלוונטי על פי הכלל הזה הוא, האם האויב רוצה להרוג אותנו. אם האויב רוצה להרוג אותנו מותר לנו להרוג אותו תחילה, אם לא עלינו לשבת בשקט. אין כן שאלות עמוקות של מהות הסכסוך, של צדק, של הבעלות על הארץ. הכל מתמקד בסיכון הביטחוני, גם אם במובן הרחב יותר שלו.

האמת, במשך שנים רבות ניהלה מדינת ישראל את מדיניותה תחת הכלל הזה, ולמזלנו האויב רצה כל הזמן להשמיד אותו לכן הקדמנו להכותו וכך זכינו לשחרר את ירושלים ויהודה ושומרון, אם מדינות ערב לא היו מתכננות להשמיד אותנו ב67 כנראה שעד היום גבולות מדינת ישראל היו גבולות הקו הירוק. בשנים האחרונות הבינו הערבים את נקודת התורפה שלנו ובמקום לנסות לנצח אותנו במלחמה הם מנצחים אותנו בשלום. וכך הודות למתקפת השלום חתמנו על הסכם קמפ דיויד והסכם אוסלו. הרי אם האויב לא רוצה להרוג אותנו למה לנו להחזיק במרחבי ארצינו?! הרי אין להם שום יעוד מעבר להיותם "נכסים אסטגיים" שיש למסור תמורת הסכם שלום

הגיע הזמן לצאת מחיים של שרידה לחיים של יעוד וליישם את המצוה הבסיסית "שנצטווינו לרשת הארץ אשר נתן הא-ל יתברך ויתעלה לאבותינו, לאברהם, ליצחק וליעקב, ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה... וזו היא שחכמים קורין אותה מלחמת מצווה".

חובה עלינו לצאת למלחמה ולשחרר את כל ארצינו הקדושה גם מבלי שהאויב תוקף אותנו ראשון